ספרא, צו, פרשה ג

[א] "זה קרבן אהרן ובניו" – יכול יהיו אהרן ובניו מביאים כאחד את הקרבן הזה? תלמוד לומר "ובניו אשר יקריבו". הא כיצד? אהרן מביא לעצמו ובניו מביאים לעצמם.

[ב] 'בניו' – אילו כהנים הדיוטים. או 'בניו' הרי כהנים גדולים!? כשהוא אומר "הכהן המשיח תחתיו מבניו" (ויקרא ו, טו) – הרי כהנים גדולים אמור! הא מה אני מקיים 'בניו'? אלו כהנים הדיוטים.

[ג] כשהכהן מתקרב תחלה לעבודה מביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו. אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביא עשירית האיפה – עבודתו פסולה.

"בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ" – אין כהן גדול נמשח אלא ביום. "אֹתוֹ" – אין מושחים שני כהנים גדולים כאחד. "ביום המשח" – מיום שנמשח מביא עשירית האיפה עד עולם. או אינו אומר "ביום המשח אותו" – ביום שנמשח מביא עשירית האיפה ומפסיק? תלמוד לומר "מנחה תמיד"! הא מה אני מקיים "ביום המשח אֹתו"? – ביום שנמשח מביא עשירית האיפה עד עולם. "עֲשִׂירִת הָאֵפָה" – אחד מעשרה בשלש סאין שהם שבעה רבעים ועוד.

"סֹלת" – מה סולת האמור להלן (שמות כט, ב) – חטים, אף סולת האמור כאן – חטים. "מנחה" – הרי הוא ככל המנחות ללבונה. "תמיד" – אף בטומאה; "תמיד" – אף בשבת.

[ו] אילו נאמר "מחצית בבקר ומחצית בערב" – יכול יביא חצי עשרון בבקר וחצי עשרון בערב… תלמוד לומר "מחציתה בבקר ומחציתה בערב" – משָלם; מביא מחציתה בבקר ומחציתה בערב.

[ז] כיצד הוא עושה? מביא עשרון שלם וחוצהו. מקריב מחצה בבקר ומחצית בערב. נטמא חציו של בין הערבים – יכול יביא חצי עשרון מתוך ביתו בערב? תלמוד לומר "ומחציתה בערב" – משָלם.

[ח] כיצד הוא עושה? מביא עשרון שלם וחוצהו; מקריב מחצה ומחצה אבד. כהן שהקריב מחצה שחרית ומינו אחר תחתיו – יכול יביא עשרון מביתו‏? תלמוד לומר "מחציתה בבקר ומחציתה בערב"- מחציתה משָלם מביא בערב.

[ט] כיצד הוא עושה? מביא עשרון שלם וחוצהו; מקריב מחצה ומחצה אבד. נמצאו שני חצאין קרבים ושני חצאין אובדים.