ספרא, שמיני, פרשה ב

[א] "וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אליהם" – לאמר להם לבנים, לאלעזר ולאיתמר. או לאמר להם לישראל? כשהוא אומר "דברו אל בני ישראל" – זו דיבור האמור לישראל, הא מה אני מקיים "לאמר אליהם" – לאמר לבנים לאלעזר ולאיתמר.

[ב] (ויקרא יא, ב) "זאת החיה אשר תאכלו" – מלמד שהיה משה אוחז החיה ומראה להם לישראל ואומר להם "זו תאכלו וזו לא תאכלו". (שם, ט) "את זה תאכלו מכל אשר במים" – "זה תאכלו וזה לא תאכלו". (שם, יג) "את אלה תשקצו מן העוף" – "את אלה תשקצו ואת אלו לא תשקצו" (שם, כט) "זה לכם הטמא" – "זה טמא וזה אינו טמא".

[ג] "זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה" – משמע מוציא מיד משמע. מכלל שנאמר (בראשית ט, ג) "כירק עשב נתתי לכם את כל" – יכול הכל היה בכלל היתר? תלמוד לומר (דברים יד, ד-ה) "זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים איל וצבי ויחמור אקו ודישון ותאו וזמר".

[ד] יכול תהיה כל הבהמה כולה מותרת? תלמוד לומר (בראשית ט, ד) "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו" – אסר אבר מן החי. (בראשית לב, לג) "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה" – אסר גיד הנשה. (ויקרא ז, כג) "כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו" – אסר את החלב. (ויקרא, ז) "וכל דם לא תאכלו" – אסר את הדם. יכול יהיו מותרים בזביחה ושלא בזביחה? תלמוד לומר (דברים יב, כא) "וזבחת…ואכלת".

[ה] אין לי אלא כבשים ועזים המיוחדים; מנין לרבות את הכלאים? תלמוד לומר 'חיה ובהמה'. אין לי אלא חיה ובהמה – חיה-מין-חיה בהמה-מין-בהמה. מנין בהמה-מין-חיה וחיה-מין-בהמה? תלמוד לומר "חיה" מכל מקום, "ובהמה" מכל מקום.

[ו] יכול אף חית ובהמת הים? תלמוד לומר "על הארץ" – להוציא את שבים.

[ז] או אינו אלא שעל הארץ תהיה מותרת בסימנים, ושבים בין בסימנים בין שלא בסימנים? תלמוד לומר "זאת..אשר על הארץ" – אין לך אלא שעל הארץ.

[ח] "זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ" – מלמד שבהמה בכלל חיה. מנין שאף חיה בכלל בהמה? תלמוד לומר (דברים יד, ד-ה) "זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים איל וצבי ויחמור אקו ודישון ותאו וזמר".

[ט] 'כל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסה מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו' (ויקרא יא, ג) (דברים יד, ו) – לרבות את השליל. הוציא העובר את ידו והחזירה – מותר באכילה. יכול אפילו הוציא את ראשו והחזירו יהיה מותר? תלמוד לומר "אך". מה ראית לומר הוציא העובר את ידו והחזירה מותר באכילה – מפני שאינו כילוד, ומה ראית לומר הוציא את ראשו והחזירו אסור באכילה – מפני שהוא כילוד.

[י] אתה אומר לכך בא הכתוב לחלק בין איברים לאיברים או לא בא הכתוב אלא לחלק בין עוברים לעוברים, לומר איזה עובר יהיה מותר – שאילו נולד היה מותר. ואיזה? זה בן-תשעה וחי בחולין. מנין בן-תשעה ומת, בן-שמונה חי או מת? במוקדשים בן-תשעה ומת, בן-שמונה חי או מת? ולד מעושרת בן-תשעה ומת, בן-שמונה חי או מת? תלמוד לומר "כל מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות מעלת גרה‏ בבהמה אותה תאכלו לרבות את השליא