ספרא, מצורע, פרשה ג

[א] ר' יהודה בן בתירא אומר, הרי הוא אומר "ואם דל הוא… ועשרון". מה מצינו בעני שהוא מביא בהמה אחת ומביא עשרון אחד אף העשיר שהוא מביא ג' בהמות – יביא ג' עשרונים. הא מה אני מקיים "ג' עשרונים סולת בלולה בשמן"? – לבהמה

[ב] "ולוג אחד שמן". שהיה בדין שיביא ג' לוגין – מה מצינו בעני שהוא מביא עשרון ומביא לוג אחד אף עשיר שמביא ג' עשרונים, יביא ג' לוגין? ת"ל "ולוג אחד שמן".

[ג] "והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם" – מלמד שהם טעונים עמידה כולם. יכול כשם שטעונים עמידה כך יטענו תנופה? ת"ל "האיש" – לא חטאת, לא עולה.

[ד] או אינו אלא "איש" להוציא את האשה ואת הקטן… ת"ל "המטהר" – בין איש בין אשה בין קטן. אם כן למה נאמר "איש" – לא חטאת ולא עולה.

[ה] אם כן למה נאמר אשם? שיכול הואיל ואשם בא להכשיר והאיש בא להכשיר, מה אשם טעון תנופה אף האיש טעון תנופה… ת"ל "אותו לאשם… והניף" – אשם טעון תנופה ואין האיש טעון תנופה.

[ו] "לפני ה' פתח אהל מועד" – מעמידו בשער ניקנור אחוריהם למזרח ופניהם למערב

[ז] "ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם" – למדנו שהם טעונים תנופה כאחת. מנין אם הניף זה בפני עצמו וזה בפני עצמו יצא? ת"ל "אותו לאשם". יכול יניף ויחזור ויניף? ת"ל "והניף… תנופה"- לא תנופות. "לפני ה'" – במזרח

[ח] "ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה" מה ת"ל? לפי שיצא לידון בעמידה, יכול מקום העמדה תהיה שחיטה? ת"ל "במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה"

[ט] יכול על טבעתו? ת"ל "במקום הקדש" – להכשיר את כל הרוח.

[י] אין לי אלא אשם במקום הקדש, מנין אף חטאת במקום הקדש? ת"ל "את החטאת ואת העולה במקום הקדש"