סידור ספרד, ברכות ותפילות שונות, סדר פדיון הבן

מצות עשה על כל איש מישראל שיפדה את בנו שהוא בכור לאמו בחמשה סלעים, ויכול ליתן לכהן שאר החפצים שיהיו שוים כך, אבל לֹא קרקעות או שטרות או עבדים, ולכן אין פודים בשטרות כסף. ונוהגים לעשות סעודת מצוה. ועושים את הפדיון בתוך הסעודה. אין פודין את הבכור עד שיעברו עליו שלושים יום, וביום שלושים ואחד יפדוהו מיד שלא להשהות את המצוה:

האב מביא את הבכור לפני הכהן עם הפדיון ואומר לו:

זֶה בְּנִי בְּכוֹרִי וְהוּא פֶּטֶר רֶחֶם לְאִמוֹ הַיִשְׂרְאֵלִית, וְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָה לִפְדוֹתוֹ שֶׁנֶאֱמַר וּפְדוּיָו מִבֶּן חוֹדֶשׁ תִּפְדֶה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקוֹדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵרָה הוּא וְנֶאֱמַר: קַדֶשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא:

הכהן שואל את האב:

מַאי בָּעִית טְפֵי, לִיתֵּן לִי בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ, שֶׁהוּא פֶּטֶר רֶחֶם לְאִמּוֹ, אוֹ בָעִית לִפְדוֹתוֹ בְּעַד חָמֵשׁ סְלָעִים כְּדִמְחַיַיבְתָּ מִדְאוֹרַיְיתָא:

האב אומר:

חָפֵץ אֲנִי לִפְדוֹת אֶת בְּנִי וְהֵילָךְ דְמֵי פִדְיוֹנוֹ כְּדִמְחַיַיבְתִּי מִדְאוֹרַיְיתָא:

האב מברך ברכה זו ושהחיינו:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה:

הכהן מעביר את דמי הפדיון מעל ראש הבכור ואומר:

זֶה תַחַת זֶה, זֶה חִילוּף זֶה, זֶה מָחוּל עַל זֶה, וְיִכָּנֵס זֶה הַבֵּן לְחַיִים לְתּוֹרָה וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם. יְהִי רָצוֹן שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לְפִדְיוֹן כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים אָמֵן:

הכהן שם את ידיו על ראש הילד ומברכו:

יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה: יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

כִּי אוֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ: יְהֹוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:

הכהן מברך על הכוס:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן: