סידור רש"י תקנב

הילכות אבל.

אבל מן כד עייל יומא שביעאה אפילו כל דהו מותר [ברחיצה] ובכל מילי דהוה נהיגא (בימי) [קמי] אבלו, דקיימא לן מקצת היום ככולו. ואי שכיב שכבא מקמי רגל חד יומא או תרין יומין, אפילו שיתא יומי, ואע"ג דלפניא דחי לה רגל לאבילות מיניה לא אמרינן מקצת היום ככולו אלא כולא יומא דמעלי נהיג ביה אבילות עד דעייל רגל, אבל שביעי ודאי אמרינן מקצת היום ככולו: