סידור רש"י תכב

ולאחר גמר סעודתו נוטל ידיו מפני מלח סדומית שמסמא את העינים, ואינו מברך ומוזג כוס יפה, הוא כוס של ברכת המזון שהצריכו חכמים ליפותו בעיטור ועיטוף בהדחה ושטיפה חי ומלא: