סידור רש"י רצה

ניקב. תני עולא בר חיננא ניקב [נקב] מפולש במשהו, שאינו מפולש בכאיסר. פי' אניקב ולא חסר קאי, דמכשר תנא דמתניתין, ואתא האי תנא (דמתניתין) [למימר] דאם מפולש שהוא מצידו לצידו, כדי שיראה נקב משני צדדין, פסול, (בין) בנקב כל שהוא, אפילו של מחט, ונקב שאינו מפולש בכאיסר, אם רחב כאיסר פסול, אע"ג שלא חיסר כלום, כגון שתחב בו יתד עבה, ומתניתין בפחות מכאיסר, וכשאינו מפולש:

וכמה שיעור איסר כדינרא מן זוזא: