שולחן ערוך הרב, אורח חיים צח

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כַּוָּנָה בִּתְפִלָּתוֹ וּבוֹ ה' סְעִיפִים: מַחֲשַׁבְתּוֹ כֵּיצַד ? הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן בְּלִבּוֹ פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶׁמּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו , שֶׁנֶּאֱמַר : "תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ". וְצָרִיךְ שֶׁיִּרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ שְׁכִינָה שְׁרוּיָה כְּנֶגְדוֹ . וְיָעִיר הַכַּוָּנָה וְיָסִיר כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת אוֹתוֹ , עַד שֶׁתִּשָּׁאֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ וְכַוָּנָתוֹ זַכָּה בִּתְפִלָּתוֹ. וְיַחֲשֹׁב כִּי אִלּוּ הָיָה מְדַבֵּר לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם הָיָה מְסַדֵּר דְּבָרָיו וּמְכַוֵּן בָּהֶם יָפֶה לְבַל יִכָּשֵׁל — קַל וָחֹמֶר לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן לְפָנָיו אַף מַחֲשַׁבְתּוֹ, כִּי לְפָנָיו הַמַּחֲשָׁבָה כְּדִבּוּר, כִּי כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הוּא חוֹקֵר. וְכָךְ הָיוּ עוֹשִׂים חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ מִתְבּוֹדְדִים וּמְכַוְּנִים בִּתְפִלָּתָם עַד שֶׁהָיוּ מַגִּיעִים לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת וּלְהִתְגַּבְּרוּת רוּחַ הַשִּׂכְלִיּוּת עַד שֶׁהָיוּ מַגִּיעִים קָרוֹב לְמַעֲלַת הַנְּבוּאָה. וְאִם תָּבוֹא לוֹ מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה — יִשְׁתֹּק עַד שֶׁתִּתְבַּטֵּל הַמַּחֲשָׁבָה. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת — עַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ שֶׁיַּחֲשֹׁב בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בִּדְבָרִים הַמַּכְנִיעִים אֶת הַלֵּב וּמְכַוְּנִים לִבּוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְלֹא יַחְשֹׁב בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קַלּוּת רֹאשׁ . וְקֹדֶם הַתְּפִלָּה יַחֲשֹׁב מֵרוֹמְמוּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ וְשִׁפְלוּת הָאָדָם , וְיָסִיר כָּל תַּעֲנוּגֵי אָדָם מִלִּבּוֹ. וְאֵין לְנַשֵּׁק בָּנָיו הַקְּטַנִּים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת , כְּדֵי לִקְבֹּעַ בְּלִבּוֹ שֶׁאֵין אַהֲבָה כְּאַהֲבַת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. וִילָדִים הַמְבַלְבְּלִים אֲבוֹתֵיהֶם בַּתְּפִלָּה — אֵין לַהֲבִיאָם כְּלָל לְבֵית הַכְּנֶסֶת :

לֹא יִתְפַּלֵּל לֹא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּבָר שֶׁמְּבַטֵּל כַּוָּנָתוֹ , כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שֵׁכָר חָדָשׁ שֶׁמֵּרִיחַ, וְלֹא בְּשָׁעָה שֶׁמְּבַטֶּלֶת כַּוָּנָתוֹ, שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו מֵאֵיזֶה צַעַר אוֹ כַּעַס אוֹ מִטֹּרַח הַדֶּרֶךְ. וְעַכְשָׁו אֵין אָנוּ נִזְהָרִין בְּכָל זֶה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ מְכַוְּנִים כָּל כָּךְ בַּתְּפִלָּה :

אַל יַעֲשֶׂה תְּפִלָּתוֹ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא . דְּהַיְנוּ , שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל מִפְּנֵי הַחִיּוּב כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁאָז תְּפִלָּתוֹ דּוֹמָה עָלָיו כְּמַשּׂאוֹי וּמְבַקֵּשׁ לִפָּטֵר מִמֶּנָּה, אֶלָּא כְּמִי שֶׁצָּרִיךְ דָּבָר וּבָא לְבַקֵּשׁ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְגַם יֹאמְרֶנָּה בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים , כְּרָשׁ הַמְבַקֵּשׁ בַּפֶּתַח:

הַתְּפִלָּה הִיא בִּמְקוֹם קָרְבָּן . וְלָכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁתְּהֵא דֻּגְמַת הַקָּרְבָּן בְּכַוָּנָה, וְשֶׁלֹּא יְעָרֵב בָּהּ מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת כְּמוֹ מַחֲשָׁבָה שֶׁפּוֹסֶלֶת בַּקֳּדָשִׁים , וּתְהֵא מְעֻמָּד כְּמוֹ עֲבוֹדָה , וּקְבִיעוּת מָקוֹם כְּמוֹ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁכָּל אֶחָד קָבוּעַ מְקוֹמוֹ לִשְׁחִיטָתוֹ וּמַתַּן דָּמוֹ, וְשֶׁלֹּא יָחֹץ דָּבָר בֵּינוֹ לַקִּיר כְּמוֹ הַקָּרְבָּן שֶׁחֲצִיצָה פּוֹסֶלֶת בֵּינוֹ לַכְּלִי. וְרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַלְבּוּשִׁים נָאִים מְיֻחָדִים לִתְפִלָּה כְּמוֹ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, אֶלָּא שֶׁאֵין כָּל אָדָם יָכוֹל לְבַזְבֵּז עַל זֶה. וּמִכָּל מָקוֹם, טוֹב שֶׁיִּהְיוּ לוֹ מִכְנָסַיִם מְיֻחָדִים לִתְפִלָּה, מִשּׁוּם נְקִיּוּת (אַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַדִּין אֵין צָרִיךְ נְקִיּוּת לִתְפִלָּה יוֹתֵר מִתַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַמִּכְנָסַיִם מְלֻכְלָכִים מִבִּפְנִים — מֻתָּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן ע"ו ):

אַל יַחֲשֹׁב רָאוּי אֲנִי שֶׁיַּעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּקָּשָׁתִי כֵּיוָן שֶׁכִּוַּנְתִּי בַּתְּפִלָּה , כִּי אַדְּרַבָּה זֶהוּ מַזְכִּיר עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם , שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ מְפַשְׁפְּשִׁים בְּמַעֲשָׂיו לוֹמַר בָּטוּחַ הוּא בִּזְכֻיּוֹתָיו, אֶלָּא יַחֲשֹׁב שֶׁיַּעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּחַסְדּוֹ , וְיֹאמַר בְּלִבּוֹ: מִי אֲנִי דַּל וְנִבְזֶה בָּא לְבַקֵּשׁ מֵאֵת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם לֹא מֵרֹב חֲסָדָיו שֶׁהוּא מִתְנַהֵג בָּהֶם עִם בְּרִיּוֹתָיו: