שולחן ערוך הרב, אורח חיים צג

קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ לִשְׁהוֹת וּבוֹ ד' סְעִיפִים: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁהֶה בַּמָּקוֹם שֶׁמִּתְפַּלֵּל שָׁעָה אַחַת קֹדֶם תְּפִלָּתוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר : "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ" וְאַחַר כָּךְ "יְהַלְלוּךָ סֶּלָה", וְשָׁעָה אַחַת אַחַר תְּפִלָּתוֹ, שֶׁלֹּא תְּהֵא נִרְאֵית עָלָיו כְּמַשְּׂאוֹי שֶׁמְּמַהֵר לָצֵאת מִמֶּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר : "אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ" וְאַחַר כָּךְ "יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ". וַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה מַמָּשׁ מִשָּׁעוֹת בֵּינוֹנִית, שֶׁהֵן כ"ד בְּמֵעֵת לְעֵת , וְלִשְׁאָר עַם דַּי בְּשָׁעָה מוּעֶטֶת כְּדֵי הִלּוּךְ ב' פְּתָחִים שֶׁהֵם ח' טְפָחִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צ' . יֵשׁ נוֹהֲגִין לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר , כְּדֵי לְכַוֵּן מְאֹד. וְהַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁהוּא מַרְגִּישׁ בְּנַפְשׁוֹ :

אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ , שֶׁהִיא הַכְנָעָה מֵאֵימַת הַקָּבָּ"ה , שֶׁנֶּאֱמַר : "עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה", דְּהַיְנוּ הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא לָנוּ בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה — עֲשׂוּ אוֹתָהּ בְּיִרְאָה . וְלֹא יַעֲמֹד לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ וּדְבָרִים בְּטֵלִים, וְלֹא מִתּוֹךְ כַּעַס, אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן דִּבְרֵי תַּנְחוּמִים שֶׁל תּוֹרָה , כְּגוֹן סָמוּךְ לִגְאֻלַּת מִצְרַיִם, אוֹ סָמוּךְ לִ"תְהִלָּה לְדָוִד" שֶׁכָּתוּב בּוֹ : "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה … שׁוֹמֵר ה' אֶת כָּל אֹהֲבָיו":

אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ דִּין וְלֹא מִתּוֹךְ הֲלָכָה , שֶׁלֹּא יְהֵא לִבּוֹ טָרוּד בָּהּ בִּתְפִלָּתוֹ וְלֹא יוּכַל לְכַוֵּן יָפֶה, אֶלָּא מִתּוֹךְ הֲלָכָה פְּסוּקָה, שֶׁאֵין לְפַלְפֵּל בָּהּ כְּלוּם וְלֹא יִטָּרֵד בָּהּ בַּתְּפִלָּה, וְהִיא נִקְרֵאת גַּם כֵּן שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה , שֶׁנֶּאֱמַר : "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" . וּמִכָּל מָקוֹם, אִם עָסַק בְּפִלְפּוּל הֲלָכָה וְהִתְחִילוּ צִבּוּר לְהִתְפַּלֵּל — יִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם , וּבִפְרָט עַכְשָׁו שֶׁאֵין מְכַוְּנִים כָּל כָּךְ בַּתְּפִלָּה . וְלֹא הִזְהִירוּ אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה, שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בְּפִלְפּוּל קֹדֶם הַתְּפִלָּה:

הָעוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר — הֲרֵי זֶה כְּעוֹסֵק בַּתּוֹרָה . יֵשׁ מְפָרְשִׁים לְעִנְיַן לַעֲמֹד מִתּוֹכוֹ לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁגַּם זוֹ שִׂמְחָה הִיא לוֹ שֶׁעוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ טִרְדָּה, דּוֹמֶה לַהֲלָכָה פְּסוּקָה . וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים לְעִנְיָן שֶׁאֵין צָרִיךְ לִפְסֹק וּלְהִתְפַּלֵּל, כְּמוֹ שֶׁהָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְתוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ — אֵין צָרִיךְ לִפְסֹק לִתְפִלָּה . וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן ע' שֶׁהָעוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר אֲפִלּוּ לִקְרִיאַת שְׁמַע אֵינוֹ פּוֹסֵק, וְכָל שֶׁכֵּן לִתְפִלָּה. וְאֵין צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה שְׁתַּיִם בִּשְׁבִיל תַּשְׁלוּמֵי שַׁחֲרִית , שֶׁכֵּיוָן שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתוֹ הָיָה פָּטוּר מִמֶּנָּה מִן הַדִּין — אֵין צָרִיךְ לְתַשְׁלוּמִין כְּלָל: