שולחן ערוך הרב, אורח חיים פח

בַּעַל קֶרִי מֻתָּר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבוֹ ב' סְעִיפִים: כָּל הַטְּמֵאִים, אֲפִלּוּ טֻמְאָה יוֹצֵא עֲלֵיהֶם מִגּוּפָן כְּגוֹן זָב וְזָבָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלְלִין . חוּץ מִבַּעַל קֶרִי, שֶׁהוֹצִיאוֹ עֶזְרָא מִן כְּלַל הַטְּמֵאִין וַאֲסָרוֹ בֵּין בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בֵּין בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה , כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְצוּיִין אֵצֶל נְשׁוֹתֵיהֶן כְּתַרְנְגוֹלִים . וְלֹא פָּשְׁטָה תַּקָּנָה זוֹ בְּרֹב יִשְׂרָאֵל , וְאַחַר כָּךְ בָּטְלָה אוֹתָהּ תַּקָּנָה לְגַמְרֵי , מִשּׁוּם בִּטּוּל תּוֹרָה וּמִשּׁוּם בִּטּוּל פִּרְיָה וְרִבְיָה , וְהֶעֱמִידוּ הַדָּבָר עַל הַדִּין שֶׁאַף בַּעַל קֶרִי מֻתָּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּבִקְרִיאַת שְׁמַע וּבִּתְפִלָּה בְּלֹא טְבִילָה וּבְלֹא רְחִיצָה בְּט' קַבִּין . וְכֵן פָּשַׁט הַמִּנְהָג. וְאַף בִּזְמַן שֶׁנָּהֲגוּ בִּטְבִילָה — לֹא הִצְרִיכוּהוּ אֶלָּא לְבָרִיא שֶׁשִּׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ, אֲבָל חֹלֶה שֶׁרָאָה קֶרִי לְאָנְסוֹ — פָּטוּר מִכְּלוּם . (וְחֹלֶה שֶׁשִּׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ ) וּבָרִיא לְאָנְסוֹ — דַּיּוֹ בְּט' קַבִּין שֶׁיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו מִכְּלִי אַחַת אוֹ אֲפִלּוּ מִב' וְג' , אֲבָל מִד' כֵּלִים אֵין מִצְטָרְפִין . וְהוּא שֶׁיַּתְחִיל הַשֵּׁנִי עַד שֶׁלֹּא פָּסַק הָרִאשׁוֹן, וְכֵן הַשְּׁלִישִׁי עַד שֶׁלֹּא פָּסַק הַשֵּׁנִי . וְתִשְׁעָה קַבִּין אֵלּוּ אֵינָן מְטַהֲרִין אֶלָּא כְּשֶׁשּׁוֹפְכִין עָלָיו אֲבָל לֹא כְּשֶׁטּוֹבֵל בָּהֶם , בֵּין שֶׁהֵם בַּכְּלִי בֵּין בַּקַּרְקַע, עַד שֶׁיִּהְיֶה אַרְבָּעִים סְאָה (בַּקַּרְקַע ), וְאָז מוֹעִילִים לִטְבֹּל בָּהֶם אֲפִלּוּ לְבָרִיא שֶׁשִּׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ, אֲפִלּוּ הֵם שְׁאוּבִים :

נָהֲגוּ הַנָּשִׁים טָהֳרָה וּפְרִישׁוּת בְּעַצְמָן שֶׁלֹּא לִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשֶׁלֹּא לִרְאוֹת סֵפֶר תּוֹרָה בִּשְׁעַת נִדּוּתָן, וְגַם כְּשֶׁמִתְפַּלְלִין אֵינָן עוֹמְדוֹת בִּפְנֵי חַבְרוֹתֵיהֶם. וּמִשּׁוּם מִנְהָג וְכָבוֹד עוֹשִׂין כֵּן וְלֹא מִשּׁוּם אִסּוּר , וּבִימֵי לִבּוּנָן לֹא נָהֲגוּ לְהַחֲמִיר . וּבְיָמִים נוֹרָאִים מִיּוֹם אֶחָד שֶׁל סְלִיחוֹת וְאֵילָךְ שֶׁרַבִּים מִתְאַסְּפִים לֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת — מֻתָּרוֹת לֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אַף בִּימֵי נִדּוּתָן כִּשְׁאָר נָשִׁים, כִּי יִהְיֶה לָהֶן לְעִצָּבוֹן גָּדוֹל שֶׁהַכֹּל מִתְאַסְּפִין וְהֵן יַעַמְדוּ חוּץ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה , כְּגוֹן שֶׁמַּשִּׂיאָה אֶת בְּנָהּ אוֹ בִּתָּהּ, אוֹ שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ יוֹלֶדֶת שֶׁהוֹלְכִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת אַחַר ד' שָׁבוּעוֹת — מֻתֶּרֶת אֲפִלּוּ הִיא נִדָּה. וְכָל זֶה לֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת , אֲבָל לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵיתָהּ וּלְבָרֵךְ כָּל הַבְּרָכוֹת וּבִפְרָט בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְקִדּוּשׁ שֶׁהֵן מִן הַתּוֹרָה — חַיָּבוֹת לְכֻלֵּי עָלְמָא אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת נִדָּתָן. וּמַה שֶּׁנּוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בִּשְׁעַת נִדָּתָן אוֹ שֶׁלֹּא לִגַּע בַּסֵּפֶר — אֵין מִנְהָג זֶה עִקָּר , וְעַל כָּל פָּנִים תִּשְׁמַע בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְקִדּוּשׁ מֵאֲחֵרִים , וְאִם אֵין אַחֵר תְּקַדֵּשׁ וּתְבָרֵךְ בְּעַצְמָהּ בְּלַחַשׁ כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁחַיֶּבֶת בָּהֶן : (סְלִיק הִלְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ):