שולחן ערוך הרב, אורח חיים פג
Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 83 · שולחן ערוך הרב · free full Hebrew text
Open in the reader →דִּינֵי בֵּית הַכִּסֵּא בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבוֹ ה' סְעִיפִים: כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע כְּנֶגֶד הַצּוֹאָה מִן הַתּוֹרָה — כָּךְ אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגֶד בֵּית הַכִּסֵּא יָשָׁן , דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּבָר פַּעַם אֶחָד בַּעֲשִׂיַּת צְרָכָיו , וַאֲפִלּוּ אִם פִּנָּה מִמֶּנּוּ הַצּוֹאָה אַחַר כָּךְ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁחָל עָלָיו שֵׁם בֵּית הַכִּסֵּא פַּעַם אֶחָד — מָאוּס הוּא וְאֵין זֶה מַחֲנֶה קָדוֹשׁ, וְאָסוּר מִן הַתּוֹרָה . וַאֲפִלּוּ הוּא מִמְּחִצּוֹת גְּבוֹהוֹת י' טְפָחִים, שֶׁהֵן חֹלקוֹת רְשׁוּת לְעַצְמָן לְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָן, וְנִמְצָא שֶׁהַצּוֹאָה שֶׁבְּתוֹכָן הִיא בִּרְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מִכָּל מָקוֹם הַמְּחִצּוֹת עַצְמָן כֵּיוָן שֶׁהֵם מְיֻחָדִים לְכָךְ הֵם מְאוּסִין כְּמוֹ גְּרָף שֶׁל רְעִי , וְצָרִיךְ לְהַרְחִיק מֵהֶם ד' אַמּוֹת וּלְפָנָיו כִּמְלֹא עֵינָיו אֲפִלּוּ פִּנּוּ מִמֶּנּוּ הַצּוֹאָה. וְלָכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִקְרוֹת אוֹ לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בְּחָצֵר כְּנֶגֶד בֵּית הַכִּסֵּא כִּמְלֹא עֵינָיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא סָגוּר וְאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת הַצּוֹאָה שֶׁבּוֹ . בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁעָשָׂה בַּחֲצֵירוֹ חֶדֶר מְיֻחָד לָזֶה אֲבָל אִם עָשָׂה בֵּית הַכִּסֵּא בִּמְחִצּוֹת שֶׁל בַּיִת אוֹ חָצֵר — אֵין עַל הַמְּחִצּוֹת אֵלּוּ דִּין בֵּית הַכִּסֵּא אַף עַל פִּי שֶׁהֵן גַּם כֵּן מְחִצּוֹת שֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא, (ו)כֵּיוָן שֶׁאֵינָן מְיֻחָדוֹת לוֹ בִּלְבַד. [וּ]מֻתָּר לִקְרוֹת אֲפִלּוּ בְּסָמוּךְ לָהֶן מַמָּשׁ (רַק שֶׁלֹּא יִהְיֶה סָמוּךְ לְהֶחָלָל שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁנִּפְלָה שָׁם וְלֹא כְּנֶגְדּוֹ מְלֹא עֵינָיו) :
הִזְמִין מָקוֹם אוֹ חֶדֶר לְבֵית הַכִּסֵּא וַעֲדַיִן לֹא נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ — אָסוּר לִקְרוֹת בְּתוֹכוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים , הוֹאִיל וְנִקְרָא עָלָיו שֵׁם בֵּית הַכִּסֵּא — יֵשׁ בּוֹ בִּזָּיוֹן לַקְּרִיאָה שֶׁבְּתוֹכוֹ. אֲבָל מֻתָּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדּוֹ אֲפִלּוּ בְּסָמוּךְ לוֹ תּוֹךְ ד' אַמּוֹת , שֶׁאֵין קְרִיאַת הַשֵּׁם בִּלְבַד כְּדַאי לֶאֱסֹר חוּצָה לוֹ:
הָיוּ לְפָנָיו ב' חֲדָרִים וְאָמַר "חֶדֶר זֶה יִהְיֶה לְבֵית הַכִּסֵּא וְגַם זֶה" — הֲרֵי שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים לִקְרוֹת בְּתוֹכָם . אֲבָל אִם אָמַר עַל הַשֵּׁנִי "וְחֶדֶר זֶה" וְלֹא אָמַר "וְגַם זֶה" — הֲרֵי הַשֵּׁנִי סָפֵק אִם הִזְמִינוֹ לְכָךְ אִם לֹא. לְפִיכָךְ אֵין קוֹרִין לְכַתְּחִלָּה, וְאִם קָרָא — יָצָא . אֲבָל אִם קָרָא בְּמָקוֹם שֶׁאָסוּר לִקְרוֹת בְּוַדַּאי, אֲפִלּוּ אֵין אִסּוּרוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת , כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ע"א :
בֵּית הַכִּסֵּא שֶׁהוּא בַּחֲפִירָה וּפִיו בְּרִחוּק ד' אַמּוֹת מִן הַגֻּמָּא וְהוּא עָשׂוּי בְּמִדְרוֹן, בְּעִנְיָן שֶׁהַרְעִי מִתְגַּלְגֵּל וְנוֹפֵל מִיָּד לְמֵרָחוֹק, וְכֵן הַמֵּי רַגְלַיִם יוֹרְדִין מִיָּד לַגֻּמָּא — הֲרֵי הוּא כְּסָתוּם וּכְאִלּוּ אֵין שָׁם בֵּית הַכִּסֵּא כְּלָל חוּץ לַגֻּמָּא (בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְחִצּוֹת בֵּין שֶׁאֵין לוֹ ), וּמֻתָּר לִקְרוֹת שָׁם אִם אֵין שָׂם רֵיחַ רַע וְגַם אֵין מַשְׁתִּינִים חוּץ לַגֻּמָּא . אֲבָל אִם מַשְׁתִּינִים שָׁם לִפְעָמִים (וּרְגִילִים בְּכָךְ ) — אָסוּר לְהַרְהֵר שָׁם בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע (וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵין שָׁם מֵי רַגְלַיִם ), לְפִי שֶׁיֵּשׁ שֵׁם בֵּית הַכִּסֵּא עַל מָקוֹם זֶה שֶׁחוּץ לַגֻּמָּא שֶׁמַּשְׁתִּינִים שָׁם, וְצָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמָּקוֹם זֶה ד' אַמּוֹת וּלְפָנָיו כִּמְלֹא עֵינָיו (וּמִכָּל מָקוֹם אִם יֵשׁ לוֹ מְחִצּוֹת — אֵין לָהֶם דִּין מְחִצּוֹת בֵּית הַכִּסֵּא לְהַרְחִיק מֵהֶן, כֵּיוָן שֶׁאֵין הַמְּחִצּוֹת אֶלָּא לְבֵית הַכִּסֵּא שֶׁל הֲטָלַת מֵי רַגְלַיִם, שֶׁאֵין אֲסוּרִין אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אַחַר שֶׁנָּפְלוּ לָאָרֶץ , שֶׁהַצּוֹאָה שֶׁבַּגֻּמָּה כְּסָתוּם דָּמִי וְאֵין מְחִצּוֹת אֵלּוּ נִקְרָאִים בִּשְׁבִילָהּ מְחִצּוֹת בֵּית הַכִּסֵּא):
בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סַפְסָל נָקוּב שֶׁנִּפְנִים עָלָיו , וְכֵן בְּאוֹתָם בָּתִּים שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָם כִּסְאוֹת קְטַנִּים נְקוּבִים לְצֹרֶךְ הַיְלָדִים קְטַנִּים שֶׁבַּבַּיִת — צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיוּ מְכֻסִּים בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וְדִבְרֵי תּוֹרָה, אוֹ יוֹצִיאֵם מֵהַחֶדֶר שֶׁמִּתְפַּלֵל אוֹ לוֹמֵד בּוֹ, אֲפִלּוּ הֵם נְקִיִּים בְּתוֹכָם וְעַל גַּבָּם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֵם מְיֻחָדִים לִפָּנוֹת עֲלֵיהֶם — הֲרֵי הֵם כְּבֵית הַכִּסֵּא , שֶׁאֲפִלּוּ אֵין בּוֹ צוֹאָה צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ ד' אַמּוֹת וּלְפָנָיו כִּמְלֹא עֵינָיו מִן הַתּוֹרָה :