שולחן ערוך הרב, אורח חיים עב
Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 72 · שולחן ערוך הרב · free full Hebrew text
Open in the reader →דִּין נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְהַמְנַחֲמִים וְהַמְלַוִּין וּבוֹ ה' סְעִיפִים: נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְחִלּוּפֵיהֶם וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶם, בֵּין אוֹתָם שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה בֵּין אוֹתָם שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶם לָשֵׂאת אוֹתָהּ , כְּגוֹן בְּעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲבוּרָה הַמְזֻמֶּנֶת לְכָךְ, וְכָל בְּנֵי הַחֲבוּרָה מַחֲלִיפִין לָשֵׂאת לְפִי שֶׁכֻּלָּם חֲפֵצִים לִזְכּוֹת בּוֹ — כֻּלָּם פְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע (לְפִי שֶׁהֵם טְרוּדִים טִרְדַּת מִצְוָה ). אֲבָל שְׁאָר הַמְלַוִּין אֶת הַמֵּת שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן — חַיָּבִים בִּקְרִיאַת שְׁמַע (וְאַף עַל פִּי שֶׁהַלְוָיַת הַמֵּת הוּא בִּכְלַל גְּמִילוּת חֶסֶד, וּגְמִילוּת חֶסֶד הוּא מִן הַתּוֹרָה , מִכָּל מָקוֹם הֵם אֵינָם טְרוּדִים כְּלָל וִיכוֹלִין לִקְרוֹת פָּסוּק רִאשׁוֹן בְּכַוָּנָה וּבַעֲמִידָה וְהַשְּׁאָר כְּשֶׁהֵם מְהַלְּכִין ), אֲבָל פְּטוּרִים מֵהַתְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק"ו :
אֵין מוֹצִיאִין אֶת הַמֵּת סָמוּךְ לְהַתְחָלַת זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע , בָּעִנְיָן שֶׁאֵין שְׁהוּת לְהוֹצִיאוֹ וּלְקָבְרוֹ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע , שֶׁמָּא יִתְעַכְּבוּ בִּקְבוּרָתוֹ עַד שֶׁיַּעֲבֹר זְמַנָּהּ. וְאִם הִתְחִילוּ לְהוֹצִיאוֹ (אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע ) — אֵין מַפְסִיקִין כְּדֵי לִקְרוֹת, אֶלָּא אוֹתָם שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶם בִּלְבַד . בַּמֶּה דְּבָרִים אַמוּרִים? בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, אֲבָל סָמוּךְ לִזְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית — מֻתָּר לְהוֹצִיאוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שְׁהוּת לְקָבְרוֹ קֹדֶם זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, לְפִי שֶׁאִם לֹא יִקְבְּרֶנּוּ הַיּוֹם — יַעֲבֹר עַל "לֹא תָלִין" (וְאַף אִם יוּכַל בַּלַּיְלָה לְקָבְרוֹ — יַעֲבֹר עַל מִּצְוַת עֲשֵׂה "כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא" אִם לֹא יִקְבְּרֶנּוּ קֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָּה). וּמִכָּל מָקוֹם אִם הוּא מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רל"ה — טוֹב לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם וְלִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע תְּחִלָּה וּלְקָבְרוֹ אַחַר כָּךְ (כֵּיוָן שֶׁרֹב הָעוֹלָם נוֹהֲגִים כִּסְבָרָא זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָעִקָּר כְּדִבְרֵי הַחֹלקִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם):
הָעָם הָעוֹסְקִים בְּהֶסְפֵּד בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת מֻטָּל לִפְנֵיהֶם — נִשְׁמָטִין אֶחָד אֶחָד וְקוֹרִין וּמִתְפַּלְלִים , שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּקְרְאוּ כֻּלָּם כָּאן אֵצֶל הַמֵּת מִשּׁוּם "לֹעֵג לָרָשׁ" . אֵין הַמֵּת מֻטָּל לִפְנֵיהֶם אֶלָּא בְּבַיִת אַחֵר — הֵם קוֹרְאִין וּמִתְפַּלְלִין, וְהָאוֹנֵן יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם וְאֵין עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם כְּלוּם, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ע"א :
קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזְרוּ הָאֲבֵלִים לְקַבֵּל תַּנְחוּמִין וְכָל הָעָם הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם מִמְּקוֹם הַקֶּבֶר לַמָּקוֹם שֶׁעוֹמְדִים שָׁם הָאֲבֵלִים לַעֲשׂוֹת שׁוּרָה לְקַבֵּל תַּנְחוּמִין, אִם יְכוֹלִים הָעָם לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר אֲפִלּוּ פֶּרֶק אֶחָד וַאֲפִלּוּ פָּסוּק אֶחָד עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לַשּׁוּרָה — יַתְחִילוּ וְיִקְרְאוּ כָּל מַה שֶּׁיּוּכְלוּ . וְאִם לָאו — לֹא יַתְחִילוּ אִם יֵשׁ שְׁהוּת לִקְרֹא אַחַר כָּךְ . אֲבָל אִם יַעֲבֹר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע — יִקְרְאוּ קְרִיאַת שְׁמַע תְּחִלָּה, כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחִילוּ בְּמִצְוַת תַּנְחוּמִין :
הָעוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה לְנַחֲמוֹ, הַפְּנִימִיִּם הָרוֹאִים פְּנֵי הָאָבֵל — פְּטוּרִים, וְהַחִיצוֹנִים שֶׁאֵינָן רוֹאִים פְּנֵי הָאָבֵל — חַיָּבִים :