שולחן ערוך הרב, אורח חיים תרמד

סֵדֶר הַלֵּל כָּל יְמֵי הֶחָג וּבוֹ סְעִיף אֶחָד: אַחַר שֶׁחָזַר שְׁלִיחַ צִבּוּר תְּפִלַּת הַשַּׁחַר — נוֹטְלִין הַלּוּלָב וּמִינָיו לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְגוֹ'", וּמְבָרְכִין "עַל נְטִילַת לוּלָב" וְ"שֶׁהֶחֱיָנוּ" . וְסֵדֶר נְטִילָתוֹ וּבִרְכוֹתָיו וְנִעְנוּעוֹ — יִתְבָּאֵר בְּסִימָן תרנ"א . וּמִצְוַת עֲשֵׂה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לִגְמֹר הַהַלֵּל כָּל שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג , לְפִי שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם נֶחְשָׁב לְיוֹם טוֹב בִּפְנֵי עַצְמוֹ , כֵּיוָן שֶׁחָלוּק בְּקָרְבְּנוֹתָיו מִשְּׁאָר יָמִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּפֶסַח שֶׁכָּל קָרְבָּנוֹת שֶׁל כָּל הַיָּמִים הֵן שָׁוִין, לְפִיכָךְ לֹא תִּקְּנוּ לִגְמֹר הַהַלֵּל אֶלָּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן בִּלְבַד . וְכָל מִשְׁפַּט הַהַלֵּל וְהִלְכוֹתָיו וְיָמִים שֶׁגּוֹמְרִין אוֹתוֹ — כְּבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן תפ"ח , עַיֵּן שָׁם וּבְסִימָן תכ"[ב] . וְאֵין אוֹמְרִים "אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרַץ" בַּפִּיּוּטִים שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת :