שולחן ערוך הרב, אורח חיים תרמא

שֶׁאֵין מְבָרְכִין שֶׁהֶחֱיָנוּ עַל עֲשִׂיַּת הַסֻּכָּה וּבוֹ ב' סְעִיפִים: הָעוֹשֶׂה סֻכָּה , בֵּין לְעַצְמוֹ שֶׁיֵּשֵׁב בָּהּ הוּא עַצְמוֹ בֶּחָג וּבֵין לַאֲחֵרִים שֶׁיֵּשְׁבוּ בָּהּ בֶּחָג — אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל עֲשִׂיָּתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת סֻכָּה" כְּמוֹ שֶׁמְּבָרְכִים עַל עֲשִׂיַּת שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת, לְפִי שֶׁעֲשִׂיָּתָהּ אֵינָהּ גְּמַר הַמִּצְוָה , שֶׁעִקַּר הַמִּצְוָה הוּא לֵישֵׁב בָּהּ בֶּחָג. אֲבָל "שֶׁהֶחֱיָנוּ" הָיָה רָאוּי לְבָרֵךְ בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה אִם עוֹשֶׂה אוֹתָהּ לְעַצְמוֹ , שֶׁהֲרֵי הִיא מִצְוָה הַבָּאָה מִזְּמַן לִזְמַן . וְאִם עוֹשֶׂה אוֹתָהּ לַאֲחֵרִים — הָיָה רָאוּי שֶׁבַּעַל הַסֻּכָּה שֶׁיֵּשֵׁב בָּהּ בֶּחָג יְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ" בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָהּ, שֶׁעִקַּר הַבְּרָכָה נִתְקְנָה עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מִן הַמִּצְוָה שֶׁאֵינָהּ תְּדִירָה וּבָאָה מִזְּמַן לִזְמַן, וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא לְבַעַל הַסֻּכָּה וְלֹא לְהָעוֹשֶׂה הַסֻּכָּה . אֲבָל אֵין אָנוּ מְבָרְכִין כְּלָל "שֶׁהֶחֱיָנוּ" בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה אֲפִלּוּ אִם עוֹשֶׂה סֻכָּה לְעַצְמוֹ, לְפִי שֶׁאָנוּ סוֹמְכִין עַל בִּרְכַּת "שֶׁהֶחֱיָנוּ" שֶׁאוֹמְרִים בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם שֶׁבְּלֵיל יוֹם טוֹב בִּשְׁבִיל מִצְוַת קִדּוּשׁ הַיּוֹם שֶׁהִיא גַּם כֵּן מִצְוָה הַבָּאָה מִזְּמַן לִזְמַן , וּבְרָכָה אַחַת עוֹלָה לְכָאן וּלְכָאן :

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁמְּקַדֵּשׁ קִדּוּשׁ הַיּוֹם בְּתוֹךְ הַסֻּכָּה, אֲבָל אִם בְּלֵיל יוֹם טוֹב קִדֵּשׁ בְּתוֹךְ הַבַּיִת — אֵינוֹ יוֹצֵא בְּבִרְכַּת "שֶׁהֶחֱיָנוּ" שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ עַל מִצְוַת יְשִׁיבַת הַסֻּכָּה בִּבְרָכָה זוֹ שֶׁאוֹמֵר בַּבַּיִת, וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַסֻּכָּה לֶאֱכֹל סְעוּדָה אַחֶרֶת מִשְּׁאָר סְעוּדוֹת הֶחָג — צָרִיךְ לְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ" אַחַר בִּרְכַּת "לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה" , אֲפִלּוּ אֵין הַסֻּכָּה שֶׁלּוֹ :