שולחן ערוך הרב, אורח חיים תרכג
Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 623 · שולחן ערוך הרב · free full Hebrew text
Open in the reader →סֵדֶר תְּפִלַּת נְעִילָה וּבוֹ י"[ב] סְעִיפִים: בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאוֹמְרִים "אַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן" קֹדֶם תְּפִלַּת מִנְחָה — צְרִיכִים לַחֲזֹר וְלוֹמַר "אַשְׁרֵי" קֹדֶם תְּפִלַּת נְעִילָה , כְּדֵי לְהַפְסִיק בֵּין מִנְחָה לִנְעִילָה , מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק"ח וְק"ה :
הַתְחָלַת זְמַן תְּפִלַּת נְעִילָה הוּא כְּשֶׁהַחַמָּה בְּרֹאשׁ הָאִילָנוֹת , דְּהַיְנוּ קָרוֹב לְהַתְחָלַת הַשְּׁקִיעָה , וְנִמְשָׁךְ זְמַנָּהּ עַד סָמוּךְ לְצֵאת הַכּוֹכָבִים . לְפִיכָךְ צָרִיךְ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לְקַצֵּר בִּסְלִיחוֹת וּפִיּוּטִים שֶׁבְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה, וְגַם אֵין לוֹ לִמְשֹׁךְ בִּתְפִלַּת נְעִילָה כָּל תֵּבָה וְתֵבָה כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹשֵׁךְ בִּשְׁאָר תְּפִלּוֹת , כְּדֵי שֶׁיִּגְמֹר קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים, לְפִי שֶׁתְּפִלָּה זוֹ הִיא בְּתַעֲנִית צִבּוּר כְּנֶגֶד נְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיָה בַּיּוֹם אַחַר הַדְלָקַת נֵרוֹת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם , כְּעֶבֶד הָרוֹצֶה לָצֵאת מִן הַמֶּלֶךְ וּמִקֹּדֶם שֶׁיֵּצֵא הוּא מְבַקֵּשׁ פְּרָס וּמְנַת הַמֶּלֶךְ וְיוֹצֵא וְנוֹעֵל הַשַּׁעַר אַחֲרָיו :
אֲבָל יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיְּכוֹלִין לְהַאֲרִיךְ וּלְהַמְשִׁיךְ בִּתְפִלַּת נְעִילָה גַּם בַּלַּיְלָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא אַחַר נְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל, לְפִי שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ כְּלָל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה זוֹ בְּעֵת נְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל, וּמַה שֶּׁנִּקְרָא תְּפִלַּת נְעִילָה, הַיְנוּ לְפִי שֶׁמִּתְפַּלְלִין אוֹתָהּ בְּסוֹף הַיּוֹם וְהִיא גְּמַר תְּפִלּוֹת שֶׁל הַיּוֹם, וּמִתְפַּלְלִין אוֹתָהּ סָמוּךְ לִנְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם שֶׁנּוֹעֲלִין אוֹתָם בִּגְמַר הַתְּפִלּוֹת :
וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, מִכָּל מָקוֹם עַכְשָׁו שֶׁנּוֹהֲגִין כַּסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה — אֵין לִמְחוֹת בְּיָדָם, וּמִכָּל מָקוֹם צְרִיכִין לְהַתְחִיל בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, וְגַם יִזָּהֲרוּ לוֹמַר חָרוּז "הַיּוֹם יִפְנֶה כוּ'" קֹדֶם הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, דְּאִם לֹא כֵן הוּא דּוֹבֵר שְׁקָרִים לִפְנֵי ה' :
וְאוֹמְרִים בִּמְקוֹם "כָּתְבֵנוּ" — "חָתְמֵנוּ" , וּבִמְקוֹם "וּכְתֹב" — "וַחֲתֹם", וּבִמְקוֹם "וְנִכָּתֵב" — "וְנֵחָתֵם" :
וְאִם הוּא שַׁבָּת — מַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בִּתְפִלָּה זוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּזְכִּיר בִּשְׁאָר תְּפִלּוֹת הַיּוֹם , שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן יוֹם שַׁבָּת הוּא , וַאֲפִלּוּ אוֹתָם הַמַּמְשִׁיכִים תְּפִלָּה זוֹ בַּלַּיְלָה, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהִתְחִילוּ מִבְּעוֹד יוֹם — צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קפ"ח ). אֲבָל בַּוִּדּוּי שֶׁלְּאַחַר הַתְּפִלָּה — אֵין מַזְכִּירִין בּוֹ שֶׁל שַׁבָּת , כֵּיוָן שֶׁכְּבָר סִיֵּם בִּרְכַּת שַׁבָּת (דְּהַיְנוּ "אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ" שֶׁחוֹתְמִין "מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת") וְלֹא מָצִינוּ הַזְכָּרָה אַחַר סִיּוּם הַבְּרָכָה , כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תכ"ה , עַיֵּן שָׁם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיָחִיד, אֲבָל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר כֵּיוָן שֶׁאוֹמֵר הַוִּדּוּי בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה — צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּ"אַתָּה הִבְדַּלְתָּ אֱנוֹשׁ כוּ'" כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּזְכִּיר בּוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֲרֵי בִּרְכַּת "אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ" הִיא מְיֻחֶדֶת לְשַׁבָּת וּלְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֲרֵי מַזְכִּיר בָּהּ שֶׁל שַׁבָּת בַּתְּחִלָּה "וַתִּתֶּן לָנוּ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְכוּ'" וּבַסּוֹף חוֹתֵם "מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת כוּ'" . וּמִכָּל מָקוֹם, אִם לֹא הִזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּתוֹךְ הַוִּדּוּי — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ , כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּירוֹ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה . אֲבָל אִם לֹא הִזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת כְּלָל אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ , בֵּין יָחִיד בֵּין שְׁלִיחַ צִבּוּר:
בְּמָקוֹם שֶׁאוֹמְרִים "כֶּתֶר" בְּמוּסָף — אוֹמְרִים גַּם כֵּן בִּנְעִילָה , וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁאוֹמְרִים "נַעֲרִיצְךָ" בְּמוּסָף — אוֹמְרִים גַּם כֵּן בִּנְעִילָה :
נוֹשְׂאִים כַּפַּיִם בִּנְעִילָה . וּלְפִי שֶׁנְּשִׂיאַת כַּפַּיִם הֻקְּשָׁה לָעֲבוֹדָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קכ"ח וַעֲבוֹדָה אֵינָהּ אֶלָּא בַּיּוֹם , לְפִיכָךְ צָרִיךְ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לְמַהֵר בִּתְפִלַּת נְעִילָה וּלְדַלֵּג הַסְּלִיחוֹת אִם אֵין שְׁהוּת בַּיּוֹם בְּעִנְיָן שֶׁתְּהֵא נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בַּיּוֹם קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים . אֲבָל בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין נוֹהֲגִין כֵּן, אֶלָּא אֵין הַכֹּהֲנִים עוֹלִין לַדּוּכָן כְּלָל בִּנְעִילָה , לְפִי שֶׁמַּאֲרִיכִין בִּסְלִיחוֹת וּפִזְמוֹנִים עַד הַלַּיְלָה וְאֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בַּלַּיְלָה . אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר "אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּרְכֵנוּ כוּ'" אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לַיְלָה, שֶׁבָּזֶה אֵין קְפֵדָא כָּל כָּךְ , כֵּיוָן שֶׁתְּפִלָּה זוֹ רְאוּיָה לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, שֶׁהֲרֵי הַתְחָלַת זְמַנָּהּ הִיא מִבְּעוֹד יוֹם :
וְאַחַר הַתְּפִלָּה אוֹמְרִים "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" אֲפִלּוּ כְּשֶׁחָל בְּשַׁבָּת , וַאֲפִלּוּ עֲדַיִן הוּא יוֹם , וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הַיּוֹם אֵין אוֹמְרִים "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" כְּשֶׁהוּא שַׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם עַכְשָׁו יֵשׁ לְאָמְרוֹ, לְפִי שֶׁעַכְשָׁו הוּא גְּמַר הַחֲתִימָה וְאָנוּ צְרִיכִין לְבַקָּשַׁת רַחֲמִים, וְאִם לֹא עַכְשָׁו — אֵימָתַי :
בְּסוֹף הַסְּלִיחוֹת אוֹמְרִים "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" פַּעַם אַחַת, וְשָׁלֹש פְּעָמִים "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד" , וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים שֶׁבַע פְּעָמִים "ה' הוּא הָאֱלֹהִים" לְלַוּוֹת הַשְּׁכִינָה שֶׁתַּעֲלֶה וְתִסְתַּלֵּק עַכְשָׁו לְמַעְלָה מִשִּׁבְעָה רְקִיעִים, שֶׁבְּעֵת הַתְּפִלָּה הָיְתָה הַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵינוּ וְעַכְשָׁו תַּעֲלֶה לִמְקוֹמָהּ :
וְאוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם , וְאַחַר כָּךְ תּוֹקְעִין תְּקִיעָה אַחַת , וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לִתְקֹעַ תשר"ת . וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִבְדִּילוּ בַּתְּפִלָּה — אַף עַל פִּי כֵן אֵין כָּאן אִסּוּר כְּלָל, כֵּיוָן שֶׁהַתְּקִיעָה אֵינָהּ מְלָאכָה כְּלָל וְאֵין בָּהּ אֲפִלּוּ מִשּׁוּם שְׁבוּת גָּמוּר כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקפ"[ח] , וְלֹא אָסְרוּ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אֶלָּא מִשּׁוּם עֻבְדִּין דְּחֹל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, לְפִיכָךְ יֵשׁ לְהַתִּיר תְּקִיעָה זוֹ אֲפִלּוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אִם כְּבָר גָּמְרוּ תְּפִלַּת נְעִילָה (וְעַיֵּן בְּסִימָן שמ"ב ):
יד [יב] וְטַעַם תְּקִיעָה זוֹ הִיא סִימָן לְסִלּוּק שְׁכִינָה לְמַעְלָה , כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּמַתַּן תּוֹרָה שֶׁכְּשֶׁעָלְתָה הַשְּׁכִינָה נֶאֱמַר "בִּמְשֹׁךְ הַיּוֹבֵל וְכוּ'", וְנֶאֱמַר "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה כוּ'". וְעוֹד יֵשׁ טַעַם בִּתְקִיעָה זוֹ, לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא יוֹם טוֹב וּלְהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָה , מִפְּנֵי שֶׁאֵין יוֹם טוֹב זֶה מְפֻרְסָם — עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנָה לְפַרְסְמוֹ , לָכֵן יִפְקְדוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹמְרִים בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב :