שולחן ערוך הרב, אורח חיים תרכ

מִנְהָג יָפֶה לְקַצֵּר בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וּבוֹ ב' סְעִיפִים: טוֹב שֶׁלֹּא לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, כְּדֵי לְמַהֵר בְּעִנְיָן שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף קֹדֶם ו' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה . וְאִם הֶאֱרִיךְ הַחַזָּן יוֹתֵר מִדַּאי, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְאַחֲרוּ מוּסָף עַד לְאַחַר ו' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה — יֵשׁ לְדַלֵּג סְלִיחוֹת וְ"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" כְּדֵי לְהַתְחִיל תְּפִלַּת מוּסָף קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, דְּהַיְנוּ ו' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה, שֶׁאָז מִן הַדִּין צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה תְּחִלָּה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רפ"ו . וּמִכָּל מָקוֹם אִם אֵרַע שֶׁאֵחֲרוּ לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף עַד ו' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה — אַף עַל פִּי כֵן יִתְפַּלְלוּ מוּסָף תְּחִלָּה קֹדֶם מִנְחָה, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, עַיֵּן שָׁם:

טוֹב לוֹמַר מְעַט סְלִיחוֹת בְּנַחַת מֵהַרְבֵּה בִּמְרוּצָה :