שולחן ערוך הרב, אורח חיים תרב

סֵדֶר עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וּבוֹ ה' סְעִיפִים: מִתְעַנִּין לְמָחֳרַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהוּא תַּעֲנִית צִבּוּר כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקמ"ט , וְכָל הִלְכוֹתָיו נִתְבָּאֵר בְּסִימָן תק"נ עַיֵּן שָׁם:

וְכָל הַיָּמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים מַרְבִּים בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים . וְנוֹהֲגִים לוֹמַר "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כוּ'" עֶרֶב וָבֹקֶר , מִלְּבַד בְּשַׁבָּת , וְכֵן בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר מִנְחָה אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ , כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן (תקצ"ב) [תקפ"ד ]:

וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם חוּץ מִשַּׁבָּת ג' פְּעָמִים וִדּוּי קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, מִלְּבַד בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ אֶלָּא פַּעַם אַחַת :

אִם אֵרַע מִילָה בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן וְלֹא "וְהוּא רַחוּם כוּ'" , אֲבָל אוֹמְרִים "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" (וְ"אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם" וְ"לַמְנַצֵּחַ" ):

אֵין נוֹתְנִים חֵרֶם בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים , שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר כֹּחוֹת הַדִּין בַּזְּמַן הַהוּא . וְכֵן אֵין מַשְׁבִּיעִין אָדָם בְּבֵית דִּין בַּיָּמִים הָאֵלּוּ , שֶׁלֹּא לְהָבִיא עֹנֶשׁ שְׁבוּעָה לָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם . אֲבָל לַעֲשׂוֹת דִּין בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ — בְּוַדַּאי מִצְוָה רַבָּה יֵשׁ לָדוּן וּלְהוֹצִיא הַגְּזֵלָה מִתַּחַת יָדוֹ , שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה — אֵין דִּין לְמַעְלָה . וְאִם יֵשׁ עֵסֶק שְׁבוּעָה בֵּינֵיהֶם — יַנִּיחוּהוּ עַד לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים :