שולחן ערוך הרב, אורח חיים תקפה

סֵדֶר הַתְּקִיעוֹת מְיֻשָּׁב וּבוֹ י"א סְעִיפִים: צָרִיךְ לִתְקֹעַ מְעֻמָּד , שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם", וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם", מַה "לָּכֶם" הָאָמוּר שָׁם מְעֻמָּד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תפ"ט אַף כָּאן מְעֻמָּד . וּלְפִיכָךְ לֹא יִסְמֹךְ עַל שׁוּם דָּבָר בְּעִנְיָן שֶׁאִם יִנָּטֵל אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁסָּמַךְ עָלָיו הָיָה נוֹפֵל , שֶׁאֵין זוֹ עֲמִידָה אֶלָּא סְמִיכָה . וּמִכָּל מָקוֹם אִם עָבַר וְתָקַע אֲפִלּוּ מְיֻשָּׁב — יָצָא , וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִתְקֹעַ מְעֻמָּד, לְפִי שֶׁעֲמִידָה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ח' וּבְסִימָן תפ"ט עַיֵּן שָׁם:

הַשּׁוֹמְעִין הַתְּקִיעוֹת אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן — אַף עַל פִּי כֵן אֵינָן צְרִיכִים לַעֲמֹד :

נוֹהֲגִים לִתְקֹעַ עַל הַבִּימָה בַּמָּקוֹם שֶׁקּוֹרִין . וְרָאוּי לִתֵּן לִתְקֹעַ לְצַדִּיק וְהָגוּן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא מַחֲלֹקֶת בַּדָּבָר :

קֹדֶם שֶׁיִּתְקַע יְבָרֵךְ מְעֻמָּד "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר", וְלֹא יֹאמַר "בְּקוֹל שׁוֹפָר" דְּמַשְׁמַע לְצַיֵּת לְקוֹל הַשּׁוֹפָר . וְלָמָּה אֵין מְבָרְכִין "לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר", לְפִי שֶׁהַתְּקִיעָה אֵינָהּ עִקַּר הַמִּצְוָה אֶלָּא שְׁמִיעַת קוֹל שׁוֹפָר הוּא עִקַּר הַמִּצְוָה , שֶׁהֲרֵי הַתּוֹקֵעַ וְלֹא שָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר לֹא יָצָא כְּמוֹ שֶׁ[יִּ]תְבָּאֵר בְּסִימָן תקפ"ז עַיֵּן שָׁם. וּמִכָּל מָקוֹם אִם עָבַר אוֹ טָעָה וּבֵרַךְ "לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר" אוֹ "עַל תְּקִיעַת שׁוֹפָר" — יָצָא:

וְאַחַר בְּרָכָה זוֹ יְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ , לְפִי שֶׁהִיא מִצְוָה הַבָּאָ[ה] מִזְּמַן לִזְמַן . וְאֶחָד הַתּוֹקֵעַ לְעַצְמוֹ וְאֶחָד מִי שֶׁיָּצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ וְתוֹקֵעַ לְהוֹצִיא אֲחֵרִים יְדֵי חוֹבָתָן — מְבָרֵךְ שְׁתֵּי בְּרָכוֹת אֵלּוּ . בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁאֵין הַשּׁוֹמֵעַ יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ, אֲבָל אִם הוּא יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ — יְבָרֵךְ בְּעַצְמוֹ , וְלֹא יִשְׁמַע מִמִּי שֶׁכְּבָר יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רע"ג , עַיֵּן שָׁם:

וְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ שְׁתֵּי בְּרָכוֹת אֵלּוּ יִתְקַע תשר"ת ג' פְּעָמִים וְתש"ת ג' פְּעָמִים וְתר"ת ג' פְּעָמִים , כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תק"צ , עַיֵּן שָׁם. מִי שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ אִם שָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה — צָרִיךְ לִתְקֹעַ, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ שֶׁסְּפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל, וְאִם הוּא בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — אֵין צָרִיךְ לִתְקֹעַ , דִּסְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְהָקֵל. טוֹבַ לִתְקֹעַ בְּצַד יָמִין שֶׁל פִּיו אִם אֶפְשָׁר לוֹ בְּכָךְ , מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַשָּׂטָן עוֹמֵד עַל יְמִינוֹ", וְהַתְּקִיעָה מְעַרְבֶּבֶת הַשָּׂטָן :

וְטוֹב שֶׁיַּעֲמִיד פֶּה הַשּׁוֹפָר לְמַעְלָה וְלֹא יַטֶּנּוּ לִצְדָדִים , שֶׁנֶּאֱמַר "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה וְגוֹ'":

אִם הִתְחִיל לִתְקֹעַ וְלֹא יָכוֹל לְהַשְׁלִים כָּל הַשְּׁלֹשִׁים תְּקִיעוֹת — יִתְקַע אַחֵר תַּחְתָּיו, וְאִם גַּם הַשֵּׁנִי אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁלִים — יַשְׁלִים אַחֵר תַּחְתָּיו, וְכֵן לְעוֹלָם. וְכֻלָּם אֵינָם צְרִיכִים לְבָרֵךְ, לְפִי שֶׁכְּבָר נִפְטְרוּ כֻּלָּם בְּבִרְכַּת הָרִאשׁוֹן . וַאֲפִלּוּ אִם הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה יָכוֹל לִתְקֹעַ אֲפִלּוּ תְּקִיעָה אַחַת — אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיְתָה בִּרְכָתוֹ לְבַטָּלָה , כֵּיוָן שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיְתָה בְּבִרְכָתוֹ לְהוֹצִיא כָּל הַשּׁוֹמְעִין, וְאִם כֵּן הַתּוֹקְעִין אַחֲרוֹנִים וְכָל הַקָּהָל שֶׁשָּׁמְעוּ בִּרְכָתוֹ אֵינָם צְרִיכִים עוֹד לְבָרֵךְ . אֲבָל אִם בָּא לִתְקֹעַ תַּחְתָּיו מִי שֶׁלֹּא שָׁמַע בִּרְכָתוֹ — צָרִיךְ לְבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁיִּתְקַע , שֶׁהֲרֵי הוּא לֹא יָצָא בְּבִרְכַּת הָרִאשׁוֹן:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁתּוֹקֵעַ זֶה לֹא יָצָא עֲדַיִן יְדֵי חוֹבָתוֹ שֶׁלֹּא שָׁמַע עֲדַיִן כָּל הַתְּקִיעוֹת, אֲבָל אִם כְּבָר יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ שֶׁשָּׁמַע כְּבָר כָּל הַתְּקִיעוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אַחֶרֶת — אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁיִּתְקַע, שֶׁהֲרֵי הַצִּבּוּר שָׁמְעוּ כְּבָר הַבְּרָכָה מִן הַתּוֹקֵעַ הָרִאשׁוֹן :

נוֹהֲגִין שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית מַקְרִיא סֵדֶר הַתְּקִיעוֹת לִפְנֵי הַתּוֹקֵעַ מִלָּה בְּמִלָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעֶה בִּתְקִיעוֹתָיו, וּמִנְהָג יָפֶה הוּא . וְעַיֵּן בְּסִימָן תק"צ :

(אָסוּר לִטֹּל שָׂכָר לִתְקֹעַ שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֲפִלּוּ שְׂכָרוּהוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁהוּא נוֹטֵל שְׂכַר יוֹם טוֹב וְאָסוּר מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"ו עַיֵּן שָׁם. וְאִם נָטַל — אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה מֵאוֹתוֹ שָׂכָר לְעוֹלָם):