שולחן ערוך הרב, אורח חיים נב

דִּין מִי שֶׁשָּׁהָה לָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת עַד "יִשְׁתַּבַּח" וּבוֹ ב' סְעִיפִים: תְּפִלַּת צִּבּוּר הִיא רְצוּיָהּ וּמְקֻבֶּלֶת לְעוֹלָם , שֶׁנֶּאֱמַר : "כַּבִּיר לֹא יִמְאָס", וְאוֹמֵר : "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי". לְפִיכָךְ מִי שֶׁבָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָצָא צִבּוּר בְּסוֹף פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה — יֵשׁ לוֹ לְדַלֵּג פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר, שֶׁפְּסוּקֵי דְּזִמְרָה גַּם כֵּן לֹא נִתְקְנוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַתְּפִלָּה שֶׁתִּהְיֶה רְצוּיָה וּמְקֻבֶּלֶת עַל יְדֵי שֶׁמְּסַדֵּר שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל, וְאִם כֵּן מוּטָב לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר שֶׁאָז תְּפִלָּתוֹ מְקֻבֶּלֶת וַדַּאי . וְכֵיצַד מְדַלֵּג? אִם יֵשׁ לוֹ שְׁהוּת לִקְרוֹת מִזְמוֹר "תְּהִלָּה לְדָוִד" — דַּי בְּמִזְמוֹר זֶה לְבָרֵךְ לְפָנָיו "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר" וְאַחֲרָיו "יִשְׁתַּבַּח". וְאַף שֶׁתִּקְּנוּ לְבָרֵךְ וְלִקְרוֹת מִ"תְּהִלָּה לְדָוִד" עַד "כֹּל הַנְּשָׁמָה" , מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁעִקַּר הַתַּקָּנָה לֹא הָיְתָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל מִזְמוֹר זֶה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ"א — דַּי לוֹ בְּמִזְמוֹר זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְיִתְפַּלֵּל עִם הַצִבּוּר. וְאִם יֵשׁ לוֹ שְׁהוּת יוֹתֵר — יֹאמַר אַחַר "תְּהִלָּה לְדָוִד" ב' מִזְמוֹרִים שֶׁל הִלּוּלִים, שֶׁהֵם: "הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם" וּמִזְמוֹר "הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ" . וְאִם אֵין לוֹ שְׁהוּת לוֹמַר שְׁנֵיהֶם — יֹאמַר "הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ" לְבַדּוֹ . וְאִם יֵשׁ לוֹ שְׁהוּת יוֹתֵר — יֹאמַר כָּל ה' מִזְמוֹרֵי "הַלְלוּיָהּ" . וְאִם יֵשׁ לוֹ שְׁהוּת יוֹתֵר — יֹאמַר גַּם "וַיְבָרֶךְ דָּוִיד" עַד "לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ" וּמְדַלֵּג עַד "יִשְׁתַּבַּח". וְאִם יֵשׁ לוֹ שְׁהוּת יוֹתֵר — יֹאמַר "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ" עַד "וְהוּא רַחוּם", וּמְדַלֵּג עַד "וְהוּא רַחוּם" שֶׁלִּפְנֵי "אַשְׁרֵי" , כִּי בֵּינְתַיִם אֵינָם רַק פְּסוּקִים מְלֻקָּטִים . וְאִם כְּבָר הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר יוֹצֵר וְאֵין לוֹ שְׁהוּת לוֹמַר פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה אֲפִלּוּ בְּדִלּוּג — יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ עִם הַצִּבּוּר וְיִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם . וְאַחַר כָּךְ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לִקְרוֹת כָּל הַפְּסוּקֵי דְּזִמְרָה עִם הַבְּרָכוֹת שֶׁלִּפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ כָּל עִקָּר, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְקְנוּ אֶלָּא קֹדֶם הַתְּפִלָּה לְפִיכָךְ אֵין לוֹ לְבָרֵךְ כְּלָל לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם, אֶלָּא אִם רוֹצֶה לִקְרוֹתָם בְּלֹא בְּרָכָה יָפֶה הוּא עוֹשֶׂה, וְהַלְוַאי שֶׁיֹּאמְרֵם כָּל הַיּוֹם . וּלְעִנְיַן הֲלָכָה יֵשׁ לוֹ לִקְרוֹתָם אַחַר הַתְּפִלָּה כְּדֵי לָחֹש לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ לֹא "בָּרוּךְ שֶׁאָמַר" וְלֹא "יִשְׁתַּבַּח" , שֶׁסְּפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל. וּמִכָּל מָקוֹם יֹאמַר כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּחֻיָּב לְבָרֵךְ בַּבֹּקֶר , כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן מ"ו . וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ בִּרְכַּת "אֱלֹהַי נְשָׁמָה", מִפְּנֵי שֶׁיָּצָא בְּבִרְכַּת מְחַיֶּה הַמֵּתִים שֶׁבַּתְּפִלָּה. וְטוֹב לָחֹש לִדְבָרָיו לְכַתְּחִלָּה לְבָרֵךְ אוֹתָהּ קֹדֶם הַתְּפִלָּה:

אִם בָּא כְּשֶׁהִתְחִילוּ הַקָּהָל "יִשְׁתַּבַּח" — טוֹב שֶׁיִּשְׁמַע "יִשְׁתַּבַּח" מֵהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר . וְאִם בָּא סָמוּךְ לִקְרִיאַת שְׁמַע וְיָכוֹל לְהַתְחִיל "יוֹצֵר" וּלְהַגִּיעַ לְהִתְפַּלֵּל י"ח עִם הַצִּבּוּר — יַעֲשֶׂה כֵן , אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע עִם הַצִבּוּר, כִּי עִקַּר הַקְּפֵדָה הִיא שֶׁיִּתְפַּלֵּל י"ח עִם הַצִּבּוּר . וְכָל זֶה בְּדִיעֲבַד שֶׁעָבַר וְשָׁהָה לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה חַיָּב כָּל אָדָם לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְדַלֵּג כְּלוּם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת י"ח עִם הַצִּבּוּר :