שולחן ערוך הרב, אורח חיים ה

דִּין כַּוָּנַת הַבְּרָכוֹת וּבוֹ ג' סְעִיפִים: צָרִיךְ לְכַוֵּן בַּבְּרָכוֹת פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו וּכְשֶׁיַּזְכִּיר הַשֵּׁם — יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ קְרִיאָתוֹ בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת — לְשׁוֹן אַדְנוּ"ת, שֶׁהוּא אֲדוֹן הַכֹּל. וִיכַוֵּן עוֹד פֵּרוּשׁ כְּתִיבָתוֹ בְּיוֹ"ד הֵ"א — לְשׁוֹן הוי"ה, שֶׁהוּא: הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה . אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁגַּם כְּתִיבָתוֹ הוּא בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת — אֵין צָרִיךְ לְכַוֵּן אֶלָּא שֶׁהוּא אֲדוֹן הַכֹּל:

בְּמָקוֹם שֶׁכְּתִיבַת הַשֵּׁם הִיא בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת — קוֹרִין הָאָלֶ"ף בַּ"חֲטַף פַּתָּח" , כִּי כֵן הוּא נָקוּד בַּמִּקְרָא. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁכְּתִיבָתוֹ הוּא בְּיוֹ"ד הֵ"א — יֵשׁ קוֹרִין הָאָלֶ"ף בִּ"שְׁבָ"א" , כִּנְקֻדַּת הַיּוֹ"ד מִן שֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא, וְיֵשׁ קוֹרִין הָאָלֶף בַּ"חֲטַף פַּתָּח" , כִּנְקֻדַּת הָאָלֶ"ף בְּשֵׁם אָלֶ"ף דָּלֶ"ת:

וּכְשֶׁיַּזְכִּיר שֵׁם אֱלֹקִים — יְכַוֵּן שֶׁהוּא תַּקִּיף וְאַמִּיץ, אֲשֶׁר לוֹ הַיְכֹלֶת בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים: