שולחן ערוך הרב, אורח חיים תפ

סֵדֶר כּוֹס רְבִיעִי וּבוֹ ה' סְעִיפִים: אַחַר שֶׁשָּׁתָה כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן — צָרִיךְ לִמְזֹג כּוֹס רְבִיעִי לִגְמֹר עָלָיו הַהַלֵּל וְהַהַגָּדָה, וּמַתְחִיל מִ"לֹּא לָנוּ" בְּלֹא בְּרָכָה עַד סוֹף הַהַלֵּל. וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר עָלָיו בִּרְכַּת הַשִּׁיר . יֵשׁ מְפָרְשִׁים דְּהַיְנוּ "יְהַלְלוּךָ" , וְחוֹתֵם "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ כוּ'" . וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַיְנוּ "נִשְׁמַת כָּל חַי כוּ' יִשְׁתַּבַּח כוּ'", וְחוֹתֵם "בָּרוּךְ אַתָּה ה' כוּ' הַבּוֹחֵר כוּ'" . וּמִנְהַג הָעוֹלָם כִּשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְצָרִיךְ לוֹמַר עָלָיו גַּם כֵּן הַלֵּל הַגָּדוֹל , דְּהַיְנוּ מֵ"הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב" עַד "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל" , שֶׁהֵם כ"ו "כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" . וְלֹא יֹאמַר "רַנְּנוּ צַדִּיקִים" . (וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַיְנוּ מֵ"הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'" עַד "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל". וְכֵן נָהֲגוּ עַכְשָׁו ). וּמִנְהַג הָעוֹלָם בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לוֹמַר הַלֵּל הַגָּדוֹל בְּאֶמְצַע בִּרְכַּת הַשִּׁיר, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּיָּד אַחַר גְּמַר הַלֵּל אוֹמְרִים: "יְהַלְלוּךָ" עַד "אַתָּה אֵל", וְאֵינוֹ חוֹתֵם "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת", מֵאַחַר שֶׁעָתִיד לַחְתֹּם אַחַר "יִשְׁתַּבַּח": "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל (וּמְהֻלָּל) בַּתִּשְׁבָּחוֹת", וְלָמָּה יַחְתֹּם ב' פְּעָמִים בְּעִנְיָן אֶחָד ? וְאִם שָׁכַח וְחָתַם בִּ"יְהַלְלוּךָ" — לֹא יַחְתֹּם "בָּרוּךְ אַתָּה ה'" בְּ"יִשְׁתַּבַּח" . וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים הַלֵּל הַגָּדוֹל, וְאַחַר כָּךְ "נִשְׁמַת כוּ' יִשְׁתַּבַּח כוּ'", וְחוֹתֵם: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' כוּ' הַבּוֹחֵר כוּ'" . וְיֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לוֹמַר "יְהַלְלוּךָ" מִיָּד לְאַחַר גְּמַר הַלֵּל, אֶלָּא אוֹמְרִים הַלֵּל הַגָּדוֹל מִיָּד לְאַחַר גְּמַר הַהַלֵּל, וְאַחַר כָּךְ "נִשְׁמַת" וְ"יִשְׁתַּבַּח" עַד "וְעַד עוֹלָם (אַתָּה אֵל)", וְאֵינוֹ חוֹתֵם בַּחֲתִימַת "יִשְׁתַּבַּח", אֶלָּא אוֹמֵר: "יְהַלְלוּךָ" כֻּלּוֹ עַד סוֹפוֹ עִם הַחֲתִימָה שֶׁל "יְהַלְלוּךָ". וְאִם שָׁכַח וְחָתַם בְּ"יִשְׁתַּבַּח" — יֹאמַר אַחַר כָּךְ "יְהַלְלוּךָ" בְּלֹא חֲתִימָה :

אֵין צָרִיךְ לִגְמֹר הַלֵּל בִּמְקוֹם הַסְּעוּדָה, אֶלָּא יָכוֹל לְגָמְרָהּ אַף בְּבַיִת אַחֵר . וְאַף שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה הַד' כּוֹסוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם :

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתּוֹת הַכּוֹס מִיָּד לְאַחַר חֲתִימַת "יִשְׁתַּבַּח" אוֹ "יְהַלְלוּךָ" שֶׁלְּאַחַר "יִשְׁתַּבַּח" קֹדֶם אֲמִירַת הַפִּיּוּטִים שֶׁנּוֹהֲגִין לוֹמַר , שֶׁהֲרֵי תַּקָּנַת חֲכָמִים הָיְתָה לִגְמֹר הַהַלֵּל וּבִרְכַּת הַשִּׁיר עַל כּוֹס ד' , וְאִם כֵּן אֵין לְהַפְסִיק בֵּינֵיהֶם בְּפִיּוּטִים שֶׁאֵינָן מִתַּקָּנָה כְּלָל. אֲבָל אֵין נוֹהֲגִין כֵּן בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ :

נוֹהֲגִין לוֹמַר "שְׁפוֹךְ חֲמָתְךָ וְגוֹ'" קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל "לֹא לָנוּ" . וּפוֹתְחִין הַדֶּלֶת , כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁהוּא "לֵיל שִׁמֻּרִים" וְאֵין מִתְיָרְאִין מִשּׁוּם דָּבָר . וּבִזְכוּת אֱמוּנָה זוֹ יָבֹא מָשִׁיחַ, וְיִשְׁפֹּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת חֲמָתוֹ עַל הַגּוֹיִם :

וּבִקְצָת מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִנְעֹל הַחֲדָרִים שֶׁיְּשֵׁנִים שָׁם בְּלֵיל פֶּסַח, כִּי הוּא "לֵיל שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם" לְהוֹצִיאָם מִגָּלוּת הַזֶּה , וְאִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ — יִמְצָא פֶּתַח פָּתוּחַ וְנֵצֵא לִקְרָאתוֹ בִּמְהֵרָה, וְאָנוּ מַאֲמִינִים בָּזֶה, וְיֵשׁ בֶּאֱמוּנָה זוֹ שָׂכָר גָּדוֹל . וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁמְּצוּיִין גַּנָּבִים — אֵין לִסְמֹךְ עַל הַנֵּס , כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תל"ג . וְנוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לִמְזֹג כּוֹס אֶחָד יוֹתֵר מֵהַמְסֻבִּין, וְקוֹרִין אוֹתוֹ "כּוֹס שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא" :