שולחן ערוך הרב, אורח חיים תל

מִנְהַג שַׁבַּת הַגָּדוֹל וּבוֹ ג' סְעִיפִים: שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח קוֹרִין אוֹתוֹ "שַׁבַּת הַגָּדוֹל", לְפִי שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ נֵס גָּדוֹל , שֶׁפֶּסַח מִצְרַיִם הָיָה מִקְּחוֹ מִבֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת וְגוֹ'", וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שַׁבָּת הָיָה, שֶׁהֲרֵי בְּה' בַּשַּׁבָּת יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תצ"ד , וְכֵיוָן שֶׁט"ו בְּנִיסָן הָיָה בְּה' בַּשַּׁבָּת, אִם כֵּן עֲשָׂרָה בְּנִיסָן הָיָה בְּשַׁבָּת , וּכְשֶׁלָּקְחוּ יִשְׂרָאֵל פִּסְחֵיהֶם בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת, נִתְקַבְּצוּ בְּכוֹרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וּשְׁאָלוּם. לָמָּה זֶה הֵם עוֹשִׂין כָּךְ? אָמְרוּ לָהֶם. זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' שֶׁיַּהֲרֹג בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, הָלְכוּ בְּכוֹרֵיהֶם אֵצֶל אֲבוֹתֵיהֶם וְאֶל פַּרְעֹה לְבַקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיִּשְׁלְחוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא רָצוּ, וְעָשׂוּ הַבְּכוֹרוֹת עִמָּהֶם מִלְחָמָה וְהָרְגוּ הַרְבֵּה מֵהֶם, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב "לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם" . וְקָבְעוּ נֵס זֶה לְזִכָּרוֹן לְדוֹרוֹת בְּשַׁבָּת, וּקְרָאוּהוּ "שַׁבַּת הַגָּדוֹל". וְלָמָּה לֹא קְבָעוּהוּ בַּעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ סְתָם, בֵּין שֶׁחָל בְּשַׁבָּת בֵּין שֶׁחָל בְּחֹל, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּקְבְּעוּ כָּל הַמּוֹעֲדִים? לְפִי שֶׁבַּעֲשָׂרָה בְּנִיסָן מֵתָה מִרְיָם, וְקָבְעוּ בּוֹ תַּעֲנִית כְּשֶׁחָל בְּחֹל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תק"פ , עַיֵּן שָׁם:

נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁבְּשַׁבַּת הַגָּדוֹל בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים "בָּרְכִי נַפְשִׁי" , אֶלָּא אוֹמְרִים "עֲבָדִים הָיִינוּ וְכוּ'" , לְפִי שֶׁבְּשַׁבַּת הַגָּדוֹל הָיְתָה הַתְחָלַת הַגְּאֻלָּה וְהַנִּסִּים . וַאֲפִלּוּ שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוּא עֶרֶב פֶּסַח אוֹמְרִים "עֲבָדִים הָיִינוּ" :

נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ כְּשֶׁשַּׁבַּת הַגָּדוֹל הוּא עֶרֶב פֶּסַח, מַפְטִירִין בּוֹ בְּמַלְאָכִי "וְעָרְבָה וְגוֹ'" , לְפִי שֶׁבְּאוֹתוֹ פָּרָשָׁה כָּתוּב: "הָבִיאוּ…הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וְגוֹ'", וַהֲרֵי זֶה מֵעֵין הַמְאֹרָע , שֶׁבְּעֶרֶב פֶּסַח הוּא זְמַן הַבִּעוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּעֶרֶב פֶּסַח שֶׁל שָׁנָה הָרְבִיעִית שֶׁבַּשְּׁמִיטָה וּבְעֶרֶב פֶּסַח שֶׁל שָׁנָה שְׁבִיעִית שֶׁבַּשְּׁמִיטָה, חַיָּב כָּל אָדָם לְהוֹצִיא מִבֵּיתוֹ כָּל הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁהִפְרִישׁ מִתְּבוּאָתוֹ כָּל הַג' שָׁנִים שֶׁעָבְרוּ מֵהַשְּׁמִיטָה, וְהָיוּ הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁהִפְרִישׁ מֻנָּחִים בְּבֵיתוֹ, וּבְעֶרֶב פֶּסַח זֶה מְחֻיָּב לַהֲבִיאָן לְבֵית הַלֵּוִי. (וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁזְּמַן הַבִּעוּר אֵינוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח אֶלָּא בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְכֵן עִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן של"א , מִכָּל מָקוֹם נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג עַל פִּי סְבָרָא רִאשׁוֹנָה).