שולחן ערוך הרב, אורח חיים לז

זְמַן הֲנָחַת הַתְּפִלִּין וּבוֹ ג' סְעִיפִים: גָּדוֹל שְׂכַר מִצְוַת תְּפִלִּין . וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְנִיחָן — הֲרֵי הוּא בִּכְלַל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוּפָן . וְאַף אִם נִמְנָע מִפְּנֵי שֶׁצְּרִיכִים גּוּף נָקִי וְשֶׁמָּא לֹא יִזָּהֵר בִּקְדֻשָּׁתָן — עֲבֵרָה הִיא בְּיָדוֹ, שֶׁבִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה עַל כָּל פָּנִים, בְּקַל יוּכַל לִזָּהֵר. וְשָׁנוּ חֲכָמִים : לְיוֹם הַדִּין, אִם יִהְיֶה זַכַּאי בְּמִצְוַת תְּפִלִּין — כַּף זְכוּת מַכְרַעַת, וְאִם פָּשַׁע בָּהֶן — כַּף חוֹבָה מַכְרַעַת, שֶׁאֵין לְךָ גְּדוֹלָה בְּכָל מִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁבַּתּוֹרָה יוֹתֵר מִמִּצְוַת תְּפִלִּין, שֶׁהֻקְּשָׁה כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לִתְפִלִּין , שֶׁנֶּאֱמַר : "לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ", לְכָךְ צָרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁיְּהֵא זָהִיר בְּמִצְוַת תְּפִלִּין . וְכָל הַזָּהִיר בָּהֶן — מַאֲרִיךְ יָמִים :

מִצְוָתָן לִהְיוֹת עָלָיו כָּל הַיּוֹם . אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁצְּרִיכִים גּוּף נָקִי שֶׁלֹּא יָפִיחַ בָּהֶן , וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן כח , וְאֵין כָּל אָדָם יָכוֹל לִזָּהֵר בָּזֶה — נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לַהֲנִיחָן כָּל הַיּוֹם. וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ כָּל אָדָם לִזָּהֵר בָּהֶן לַהֲנִיחָן בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה (שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּעַל כָּרְחוֹ הוּא נִזְהָר מֵהָפִיחַ וְהֶסַּח הַדַּעַת בְּעִנְיָן שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן כח):

קָטָן הַיּוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלִּין בְּטָהֳרָה, שֶׁלֹּא יָפִיחַ בָּהֶן, וְשֶׁלֹּא לִישֹׁן בָּהֶם , וְשֶׁלֹּא יִכָּנֵס בָּהֶן לְבֵית הַכִּסֵּא אֲפִלּוּ לִקְטַנִּים — חַיָּב אָבִיו לִקְנוֹת לוֹ תְּפִלִּין לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת . וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁקָּטָן זֶה הוּא בֶּן י"ג שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, אֶלָּא שֶׁלֹּא הֵבִיא ב' שְׂעָרוֹת , אֲבָל פָּחוֹת מִכֵּן — אֵין בּוֹ דַּעַת לִשְׁמֹר תְּפִלָּיו, וְאֵין מְחַנְּכִין אוֹתוֹ בָּהֶן. וְכֵן נָהֲגוּ בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ מִקֶּדֶם. וְעַכְשָׁו נוֹהֲגִים לְחַנְּכוֹ ב' וְג' חֳדָשִׁים קֹדֶם הַזְּמַן :