שולחן ערוך הרב, אורח חיים שמח

דִּין הַמּוֹשִׁיט כְּלִי מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וּבוֹ ג' סְעִיפִים: הָיָה עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְהוֹצִיא יָדוֹ מְלֵאָה פֵּרוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה (אוֹ אֲפִלּוּ לְכַרְמְלִית ) — אָסוּר לְהַחֲזִירָהּ אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ מַעְלָה מֵעֲשָׂרָה עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת , שֶׁקְּנָסוּהוּ חֲכָמִים לִהְיוֹת יָדוֹ תְּלוּיָה כָּךְ עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת עַל שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵיהֶם וְעָשָׂה עֲקִירָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁעָשָׂה כֵּן בְּמֵזִיד, אֲבָל בְּשׁוֹגֵג לֹא קְנָסוּהוּ חֲכָמִים, וּמֻתָּר לְהַחֲזִירָהּ לְאוֹתָהּ חָצֵר שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ. אֲבָל אָסוּר לְהוֹשִׁיטָהּ לְחָצֵר אַחֶרֶת , אֲפִלּוּ שְׁתֵּיהֶן שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין צָרִיךְ עֵרוּב , וַאֲפִלּוּ הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם מוֹשִׁיט מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, כְּגוֹן שֶׁחֲצֵרוֹת אֵלּוּ הֵן זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ וְרֹחַב רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסִיק בֵּינֵיהֶן, אוֹ אֲפִלּוּ הֵן בִּדְיוּטָא אַחַת אֶלָּא שֶׁאֵין אֹרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסִיק בֵּינֵיהֶן כְּלָל , שֶׁרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת לִפְנֵיהֶן וְלֹא בֵּינֵיהֶן, וְהַמּוֹשִׁיט מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא כְּשֶׁרְשׁוּת הָרַבִּים בָּאֶמְצַע, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּמִּשְׁכָּן — אַף עַל פִּי כֵן אָסְרוּ חֲכָמִים כַּאן, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְקַיֵּם מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְפַנּוֹת הַפֵּרוֹת מֵחָצֵר זוֹ, שֶׁאִם נַתִּיר לוֹ לְהוֹשִׁיטָן לְחָצֵר אַחֶרֶת, הֲרֵי נִתְקַיְּמָה מַחֲשַׁבְתּוֹ, וְיֵשׁ לִגְזוֹר שֶׁמָּא פַּעַם אַחֶרֶת יַשְׁלִיכֵן לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל כְּשֶׁמַּחֲזִירָהּ לְאוֹתָהּ חָצֵר, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמָה מַחֲשַׁבְתּוֹ — אֵין לִגְזוֹר כְּלוּם בְּזֶה :

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהוֹצִיאָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲבָל אִם הוֹצִיאָהּ לְכַרְמְלִית — מֻתָּר לְהוֹשִׁיטָהּ אֲפִלּוּ לְחָצֵר אַחֶרֶת, שֶׁבְּכַרְמְלִית לֹא גָזְרוּ גְּזֵרָה זוֹ , מִשּׁוּם שֶׁהִיא גְזֵרָה לִגְזֵרָה :