שולחן ערוך הרב, אורח חיים שמב

בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מֻתָּר לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁאָסְרוּ חַזַ"ל מִשּׁוּם גְּזֵרָה וּבוֹ סְעִיף אֶחָד: כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם אֲסוּרִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — לֹא גָזְרוּ עֲלֵיהֶם אֶלָּא בְּעַצְמוֹ שֶׁל יוֹם, אֲבָל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מֻתָּרִים . וְהוּא שֶׁיְּהֵא שָׁם דְּבַר מִצְוָה, כְּגוֹן לַעֲלוֹת בָּאִילָן אוֹ לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם לְהָבִיא לוּלָב אוֹ שׁוֹפָר , אוֹ שֶׁהוּא טָרוּד וְנֶחְפָּז וְנִצְרָךְ לְדָבָר זֶה , אֲפִלּוּ הוּא צֹרֶךְ דְּבַר הָרְשׁוּת אֶלָּא שֶׁהוּא צֹרֶךְ גָּדוֹל אוֹ הֶפְסֵד מְרֻבֶּה (אוֹ שֶׁהוּא צֹרֶךְ גָּמוּר לְשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צֹרֶךְ גָּדוֹל , כְּגוֹן לְעָרֵב עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְטַלְטֵל מִבַּיִת לְחָצֵר), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר כָּל זֶה בְּסִמָּן רס"א . וְיֵשׁ מִי שֶׁהָיָה מִסְתַּפֵּק אִם הִתִּירוּ כָּל זֶה גַּם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כִּי שֶׁמָּא מִסָּפֵק לֹא פָקְעָה קְדֻשַּׁת עֶצֶם הַיּוֹם. וְיֵשׁ לְהָקֵל (עַיֵּן מָגֵן אַבְרָהָם סוֹף סִמָּן תר[כ]"ג וְסִמָּן תקפ"ח ):