שולחן ערוך הרב, אורח חיים רפא

דִּינֵי זְמִירוֹת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וּבוֹ ה' סְעִיפִים: בְּשַׁבָּת צָרִיךְ לְהַקְדִּים לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת יוֹתֵר מִבְּיוֹם טוֹב , כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תקכ"ט . וּמִכָּל מָקוֹם, נוֹהֲגִים לְאַחֵר יוֹתֵר מִבְּחֹל , מִשּׁוּם הַשֵּׁנָה שֶׁהִיא עֹנֶג שַׁבָּת . וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לַעֲבוֹר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה . אֲבָל בִּימֵי הַחֹרֶף שֶׁהַלֵּילוֹת אֲרֻכִּים — יְכוֹלִים לְהַקְדִּים כְּמוֹ בְּחֹל :

וְנוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בִּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת , דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹסִיפִים בִּפְסוּקֵי דְזִמְרָה: "לַמְנַצֵּחַ הַשָּׁמַיִם כוּ'" , וְאוֹמְרִים "נִשְׁמַת" אַחַר שִׁירַת הַיָּם , וּמְסַיְּמִין בּוֹ "יִשְׁתַּבַּח" . וְאַחַר כָּךְ מַתְחִילִין "יוֹצֵר אוֹר", וְ"הַכֹּל יוֹדוּךָ", וְ"אֵל אָדוֹן", וְ"לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת" . וּבְכָל מָקוֹם וּמָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ . וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין כָּל זֶה חוֹבָה אֶלָּא רְשׁוּת, וְאִם רָצָה אֵינוֹ אוֹמֵר כְּלָל . מִלְּבַד "לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת", שֶׁאַף אִם שָׁכַח לְאָמְרוֹ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה — נָכוֹן לְאָמְרוֹ אַחַר הַתְּפִלָּה , הוֹאִיל וְהוּא מְדַבֵּר בְּשֶׁבַח הַשַּׁבָּת . וּמִכָּל מָקוֹם, אִם נִזְכַּר בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁסִּיֵּם בִּרְכַּת "יוֹצֵר" — לֹא יַחֲזוֹר לְרֹאשׁ הַבְּרָכָה בִּשְׁבִילוֹ, הוֹאִיל וְאֵינוֹ אֶלָּא מִנְהָג בְּעָלְמָא . (וְהוּא הַדִּין שֶׁלֹּא יֹאמַר אוֹתוֹ לְבַדּוֹ בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכַּר, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ שָׁם ):

וְיֵשׁ לְהַאֲרִיךְ וּלְהַנְעִים בְּנִגּוּן הַזְּמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַיּוֹם . וְאֵין לִמְחוֹת בִּשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁמַּאֲרִיךְ בָּהֶם בְּנִגּוּן, אַף עַל פִּי שֶׁהַמּוֹחֶה מִתְכַּוֵּן מִשּׁוּם בִּטּוּל תּוֹרָה. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִדַּאי, כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם , כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רפ"ח :

וְכָל זֶה בְּנִגּוּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְעִימָה כְּעֵין שֶׁעוֹשִׂין בִּפְסוּקֵי דְזִמְרָה, אֲבָל לֹא כְּמוֹ הַמְשׁוֹרְרִים הַמַּאֲרִיכִים בְּשִׁיר וּמַפְרִידִים תֵּבָה מֵחֲבֶרְתָּהּ, וּכְבָר הִפְלִיגוּ הַקַּדְמוֹנִים בִּגְנוּתָם , (עַיֵּן סִמָּן נ"ג ):

כְּשֶׁמַּגִּיעַ בְּ"נִשְׁמַת" לְ"וּלְךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים" — לֹא יִשְׁחֶה שָׁם כְּמוֹ בְּ"מוֹדִים", שֶׁאֵין לִשְׁחוֹת אֶלָּא בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים , כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קי"ג :