שולחן ערוך הרב, אורח חיים רסב

לְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּבִכְסוּת נְקִיָּה וּבוֹ ה' סְעִיפִים: צָרִיךְ אָדָם לְסַדֵּר שֻׁלְחָנוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת , וְיַצִּיעַ הַמִּטּוֹת שֶׁיּוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם , וִיתַקֵּן כָּל עִנְיְנֵי הַבַּיִת, שֶׁיִּמְצָאֶנּוּ עָרוּךְ וּמְסֻדָּר בְּבוֹאוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁזֶהוּ כְּבוֹד הַשַּׁבָּת . וְנוֹהֲגִין שֶׁהַשֻּׁלְחָן הוּא עָרוּךְ בְּמַפָּה כָּל יוֹם הַשַּׁבָּת לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת . וְאֵין לְשַׁנּוֹת . וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לִהְיוֹת ב' מַפּוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן מִלְּבַד הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הַלֶּחֶם , מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁמְּנַעֲרִין הַפַּת — נִמְצָא הַשֻּׁלְחָן מְגֻלֶּה :

טוֹב לְפַנּוֹת קוּרֵי עַכָּבִישׁ מֵהַבַּיִת מִבְּעוֹד יוֹם , לְנַקּוֹת אֶת הַבַּיִת לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְטוֹב לִזָּהֵר בִּסְעֻדַּת הַלַּיְלָה שֶׁלֹּא לִזְרוֹק דָּבָר בַּבַּיִת חוּץ לַשֻּׁלְחָן אִם אֵין דַּרְכּוֹ לְכַבֵּד הַבַּיִת בְּדָבָר הַמֻּתָּר (עַיֵּן סִמָּן של"ז ) אַחַר סְעֻדָּה זוֹ, שֶׁלֹא יְנַוֵּל אֶת הַבַּיִת, אֶלָּא יִזְרוֹק עַל הַמַּפָּה שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן, וְאַחַר כָּךְ יְנַעֲרָהּ חוּץ לַבַּיִת, וְכֵן בִּסְעֻדַּת שַׁחֲרִית אִם אֵינוֹ מְכַבְּדוֹ אַחַר כָּךְ:

חַיָּב כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בְּגָדִים נָאִים לְשַׁבָּת כְּפִי יְכָלְתּוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְכַבֵּד הַשַׁבָּת בִּכְסוּת נְקִיָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רמ"ב . וּבְדִבְרֵי קַבָּלָה נֶאֱמַר "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים "וְכִבַּדְתּוֹ", שֶׁלֹּא יְהֵא מַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּמַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל חֹל, שֶׁיַּחֲלִיפֶנּוּ בְּאַחֵר (שֶׁהוּא נָאֶה מִמֶּנּוּ ), שֶׁהַמַּלְבּוּשׁ נִקְרָא כָּבוֹד , שֶׁהוּא מְכַבֵּד אֶת הָאָדָם , כְּשֶׁבָּא לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִים אוֹתוֹ וְרוֹאִים אוֹתוֹ לָבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת — אֲזַי הֵם מְכַבְּדִים אוֹתוֹ. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַחֲלִיף — לְפָחוֹת יְשַׁלְשֵׁל בְּגָדָיו כְּלַפֵּי מַטָּה, שֶׁיֵּרָאוּ אֲרֻכִּים. וְהוּא מִדַּת עֲשִׁירִים הַיּוֹשְׁבִים בְּבֵיתָם וְאֵינָם צְרִיכִים לְסַלֵּק בִּגְדֵיהֶם מִן הָאָרֶץ בִּשְׁבִיל מְלָאכָה, וּכְבוֹד שַׁבָּת הוּא . וּמִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַם טַלִּית אַחֵר . וְיֵשׁ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה מְדַקְדְּקִים שֶׁלֹּא לִלְבּוֹשׁ בְּשַׁבָּת מִכָּל מַה שֶּׁלָּבַשׁ בְּחֹל , אֲפִלּוּ אֵזוֹר וּמִכְנָסַיִם וְחָלוּק. וְטוֹב לֵילֵךְ בִּקְצָת בִּגְדֵי שַׁבָּת כָּל הַיּוֹם עַד אַחַר הַבְדָּלָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת :

יִלְבַּשׁ בְּגָדִים הַנָּאִים וְיִשְׂמַח בְּבִיאַת שַׁבָּת כְּיוֹצֵא לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ וּכְיוֹצֵא לִקְרַאת חָתָן וְכַלָּה , כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים, שֶׁהָיוּ מִתְעַטְּפִים בִּבְגָדִים נָאִים וְאוֹמְרִים "בֹּאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה" , וְהָיוּ אוֹמְרִים "בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה" . וּבִקְצָת מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִים לָצֵאת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְחָצֵר, וְלוֹמַר כֵּן. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לָצֵאת הַשָּׂדֶה :

וְטוֹב לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת מִיָּד אַחַר שֶׁרָחַץ עַצְמוֹ, לָכֵן טוֹב לִרְחוֹץ סָמוּךְ לָעֶרֶב וְלִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת מִיָּד , כְּדֵי שֶׁיִּלְבּוֹשׁ אוֹתָם סָמוּךְ לִכְנִיסַת הַשַּׁבָּת, וְיִהְיֶה נִכָּר שֶׁבִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשַּׁבָּת הוּא לוֹבְשָׁם: