שולחן ערוך הרב, אורח חיים כו

דִּין מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא תְּפִלָּה אַחַת וּבוֹ ה' סְעִיפִים: אִם אֵין לוֹ אֶלָּא תְּפִלָּה אַחַת , בֵּין שֶׁהִיא שֶׁל יָד בֵּין שֶׁהִיא שֶׁל רֹאשׁ — מֵנִיחַ אוֹתָהּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁכָּל אַחַת מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְאֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ :

וְהוּא הַדִּין אִם יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּיהֶן אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוּם אֹנֶס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָנִיחַ רַק אַחַת מֵהֶן — מֵנִיחַ אוֹתָהּ שֶׁיָּכוֹל וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ :

הַמַּשְׁכִּים לָצֵאת בַּדֶּרֶךְ עִם שַׁיָּרָא וְאֵין הַשַּׁיָּרָא מַמְתֶּנֶת עָלָיו וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְעַכֵּב כְּדֵי לְהָנִיחַ תְּפִלִּין שֶׁל יָד — מֵנִיחַ תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לְבַד, שֶׁאֵין בַּהֲנָחָתוֹ שְׁהוּת כָּל כָּךְ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לְהָנִיחַ אַחַר־כָּךְ גַּם תְּפִלִּין שֶׁל יָד , אֲבָל אִם לֹא יִהְיֶה יָכוֹל אַחַר־כָּךְ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין שֶׁל יָד — צָרִיךְ לְהָנִיחַ עַכְשָׁו קֹדֶם הֲלִיכָתוֹ מִבֵּיתוֹ תְּפִלִּין שֶׁל יָד וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, דְּמִשּׁוּם אִחוּר דַּרְכּוֹ לֹא הִתִּירוּ לוֹ לְבַטֵּל מִצְוַת תְּפִלִּין:

אִם אֵינוֹ מֵנִיחַ אֶלָּא תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לְבַד — מְבָרֵךְ עָלֶיהָ שְׁתֵּי בְּרָכוֹת: "לְהָנִיחַ תְּפִלִּין" וְ"עַל מִצְוַת תְּפִלִּין", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר הַטַּעַם בְּסִימָן כה :

אִם אֵינוֹ מֵנִיחַ אֶלָּא תְּפִלִּין שֶׁל יָד בִּלְבַד — אֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא "לְהָנִיחַ תְּפִלִּין" לְבַד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ אֵינוֹ מֵנִיחַ אֶלָּא תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לְבַד — אֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא "עַל מִצְוַת תְּפִלִּין" לְבַד. וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן כה דְּהַמִּנְהָג בְּאֵלּוּ הָאֲרָצוֹת כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה: