שולחן ערוך הרב, אורח חיים רנ

הֲכָנַת הַסְּעֻדּוֹת לְשַׁבָּת וּבוֹ ח' סְעִיפִים: לְעוֹלָם יַשְׁכִּים אָדָם לִטְרוֹחַ וּלְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת בַּבֹּקֶר, וְרֶמֶז לַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ", מַשְׁמָע לְאַלְתָּר שֶׁיָּבִיאוּ יָכִינוּ, וְהַהֲבָאָה הָיְתָה בַּבֹּקֶר , שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר". וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵכִין בְּהַשְׁכָּמָה — מִצְוָה שֶׁיּוֹסִיף גַּם בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְרֶמֶז לַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה מִשְׁנֶה" (כְּלוֹמַר, שֶׁיָּכִינוּ שֵׁנִית):

וְיֵשׁ לְאָדָם לְמַעֵט קְצָת בְּלִמּוּדוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת , וְכָל שֶׁכֵּן בִּשְׁאָר עֲסָקָיו, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא פָּנוּי לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן הֵכִין כְּבָר בְּיוֹם ה' , אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁיָּכִין לוֹ :

וְנוֹהֲגִין בִּקְצָת מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא לִקְבּוֹעַ יְשִׁיבָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, לְפִי שֶׁלִּמּוּד הַיְשִׁיבָה הוּא דָבָר שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה, שֶׁרְגִילִין לְפַלְפֵּל, וְשֶׁמָּא יִמָּשְׁכוּ הַרְבֵּה בְּפִלְפּוּלָם, וְלֹא יְהֵא לָהֶם פְּנַאי אַחַר כָּךְ לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת . אֲבָל מִי שֶׁלּוֹמֵד דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה, אִם רָגִיל לְלָמְדוֹ בְּכָל יוֹם — אֵין לוֹ לְבַטְּלוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְאַף דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לְלָמְדוֹ בְּכָל יוֹם, מִכָּל מָקוֹם אִם לוֹמֵד עִם רַבִּים — אַל יְבַטְּלֶנּוּ . וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד בְּיָחִיד, אִם הוּא דָבָר שֶׁדֶּרֶךְ לְלָמְדוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כְּגוֹן פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רפ"ה — יָכוֹל לִלְמוֹד כְּדַרְכּוֹ . וְאִם אַחַר כָּךְ לֹא יִמְצָא לִקְנוֹת — אֲזַי לֹא יִקְבַּע לִמּוּדוֹ בַּבֹּקֶר, שֶׁהוּא זְמַן שֶׁמּוֹצֵא לִקְנוֹת. וְאִם לֹא יִמְצָא לִקְנוֹת אַחַר הַתְּפִלָּה — אֲזַי יִקְנֶה בַּתְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל, וּבִלְבָד שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע מִקֹּדֶם, שֶׁמָּא יַעֲבוֹר זְמַנָּהּ עַד שֶׁיִּקְנֶה, אֲבָל הַתְּפִלָּה נִמְשָׁךְ זְמַנָּהּ יוֹתֵר. וְאַף שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַעֲבוֹר גַּם זְמַן תְּפִלָּה, מִכָּל מָקוֹם מִצְוָה זוֹ שֶׁל הֲכָנַת סְעֻדּוֹת שַׁבָּת הִיא עוֹבֶרֶת בְּוַדַּאי, שֶׁאַחַר כָּךְ לֹא יִמְצָא לִקְנוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִין — אַל יִפְרוֹשׁ מֵהֶם :

אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים — יֵשׁ לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהָכִין בְּעַצְמוֹ צָרְכֵי שַׁבָּת , שֶׁכֵּן הוּא בְּכָל הַמִּצְווֹת: "מִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁלוּחוֹ" . וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אָדָם חָשׁוּב בְּיוֹתֵר וְאֵין דַּרְכּוֹ לִקַּח דְּבָרִים מִן הַשּׁוּק, וְלֹא לְהִתְעַסֵּק בִּמְלָאכוֹת שֶׁבַּבַּיִת — חַיָּב לְהִשְׁתַּדֵּל וְלַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר מִצָּרְכֵי הַשַּׁבָּת בְּעַצְמוֹ , שֶׁזֶּהוּ כְּבוֹדוֹ שֶׁל שַׁבָּת. וּגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂים בְּעַצְמָם מְלָאכוֹת שֶׁאֵינָן לְפִי כְבוֹדָם, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בִּכְבוֹד הַשַּׁבָּת . יֵשׁ מֵהֶם שֶׁהָיָה מְחַתֵּךְ הַיָּרָק דַּק דַּק בְּעַצְמוֹ . וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהָיוּ מְבַקְּעִים עֵצִים בְּעַצְמָם . וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהָיָה מַצִּית הָאוּר תַּחַת הָעֵצִים בְּעַצְמוֹ . וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהָיָה מְתַקֵּן הַבַּיִת, וּמְפַנֶּה כְּלֵי הַחֹל וּמַכְנִיס כֵּלִים הַצְּרִיכִים לְשַׁבָּת , וּבְעֵסֶק זֶה הָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס תָּמִיד בְּבֵיתוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, לְהוֹצִיא כְּלֵי הַחֹל וּלְהַכְנִיס מַשְׂאוֹת כְּלֵי תַשְׁמִישׁ וּבִגְדֵי חֹפֶשׁ וּמִינֵי מְגָדִים, לְהַרְאוֹת כְּבוֹד הַשַּׁבָּת, שֶׁהוּא חָשׁוּב עָלָיו וְחָרֵד לִכְבוֹדוֹ כְּאָדָם שֶׁמְּקַבֵּל אֶת רַבּוֹ בְּבֵיתוֹ, שֶׁהוּא מַרְאֶה לוֹ שֶׁהוּא חָשׁוּב עָלָיו וְחָרֵד לִכְבוֹדוֹ לִטְרוֹחַ וּלְהַרְבּוֹת בִּשְׁבִילוֹ . וּמֵהֶם יִלְמוֹד כָּל אָדָם לִטְרוֹחַ בְּעַצְמוֹ. וְאַל יֹאמַר "אֵיךְ אֶפְגּוֹם כְּבוֹדִי", כִּי זֶהוּ כְּבוֹדוֹ שֶׁמְּכַבֵּד הַשַּׁבָּת :

יֵשׁ לִזָּהֵר לְהַשְׁחִיז הַסַּכִּין בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת , כִּי זֶהוּ מִכְּבוֹד הַשַּׁבָּת, שֶׁמֵּכִין עַצְמוֹ לַאֲכִילָה, וְרֶמֶז לַדָּבָר "וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ", וּבְתֵבַת "אֵת" נִרְמַז הַסַּכִּין , מִלְּשׁוֹן "לְאִתִּים וּלְמַזְמֵרוֹת" . וְאוֹמֵר "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים זוֹ הַשְׁחָזַת סַכִּין, כִּי אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל וְלֹא יוּכַל לַחְתּוֹךְ — אֵין זֶה שְׁלוֹם בַּיִת:

טוֹב לוֹמַר עַל כָּל דָּבָר שֶׁקּוֹנֶה "זֶהוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת" . וְכֵן בְּכָל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹב לַחְשׁוֹב שֶׁעוֹשֶׂה לִכְבוֹד שַׁבָּת:

טוֹב יוֹתֵר לִקְנוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִלִּקְנוֹת בְּיוֹם ה' . בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמַשְׁקִין וּמִינֵי מְגָדִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶם מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם צְרִיכִים הֲכָנָה לַהֲכִינָם שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לַהֲנָאָתָם . אֲבָל מַאֲכָלִים הַצְּרִיכִים עֲדַיִן הֲכָנָה — טוֹב יוֹתֵר לִקְנוֹת בְּיוֹם ה' , כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פְּנַאי הַרְבֵּה לִטְרוֹחַ בַּהֲכָנָתָם , וּלְהִתְעַסֵּק בִּשְׁאָר צָרְכֵי שַׁבָּת:

יֵשׁ לִטְעוֹם הַתַּבְשִׁילִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת . וְטוֹב לִטְעוֹם מִכָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל :