שולחן ערוך הרב, אורח חיים רא

מִי הוּא הַמְבָרֵךְ וּבוֹ ה' סְעִיפִים: גָּדוֹל בְּחָכְמָה שֶׁבְּכָל הַמְסֻבִּין, הוּא יְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לְכֻלָּם, אֲפִלּוּ אִם בָּא בְּסוֹף הַסְּעוּדָה. וְאִם רוֹצֶה לִתֵּן רְשׁוּת לְקָטָן לְבָרֵךְ — הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ . וְאִם הַגָּדוֹל מוֹצִיא לֵחָה (שֶׁקּוֹרִין הוש"ט) — יְבָרֵךְ אַחֵר, כִּי זֶה אֵין נָכוֹן שֶׁיַּפְסִיק פְּעָמִים רַבּוֹת וְיִהְיֶה רוֹקֵק וַאֲחֵרִים יַמְתִּינוּ :

חָכָם יִשְׂרָאֵל קֹדֶם לְכֹהֵן אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ חָכָם כְּמוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא גַּם כֵּן תַּלְמִיד חָכָם. וּמִכָּל מָקוֹם, טוֹב שֶׁיִּמְחֹל יִשְׂרָאֵל הֶחָכָם עַל כְּבוֹדוֹ וְיַקְדִּימוֹ הַכֹּהֵן לְבָרֵךְ, וְלֹא יְבָרֵךְ לְפָנָיו, כֵּיוָן שֶׁהַכֹּהֵן גַּם כֵּן תַּלְמִיד חָכָם . וְהָעוֹשֶׂה כֵּן מַאֲרִיךְ יָמִים . אֲבָל לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ אָסוּר לְהַקְדִּים דֶּרֶךְ חֹק וּמִשְׁפַּט כְּהֻנָּה , מִשּׁוּם בִּזְיוֹן הַתּוֹרָה , כִּי מַעֲלָתָהּ גְּדוֹלָה מִמַּעֲלַת הַכְּהֻנָּה . אֲבָל אִם הֶחָכָם נוֹתֵן לוֹ רְשׁוּת לְבָרֵךְ כָּךְ בְּלֹא חֹק וּמִשְׁפַּט כְּהֻנָּה — מֻתָּר . וַאֲפִלּוּ אִם הֶחָכָם הוּא כֹּהֵן וְהָעַם הָאָרֶץ הוּא יִשְׂרָאֵל :

כֹּהֵן וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם שָׁוִין בְּחָכְמָה , מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְהַקְדִּים הַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְקִדַּשְׁתּוֹ" , וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים: לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כְּלוֹמַר בְּכָל דָּבָר שֶׁיֵּרָאֶה גָּדוֹל הוּא מְקֻדָּשׁ , כְּגוֹן לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה , וְלִהְיוֹת רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים בְּכָל קִבּוּץ עַם לְדַבֵּר וְלִדְרֹשׁ תְּחִלָּה , וְכֵן בַּיְּשִׁיבָה יְדַבֵּר בָּרֹאשׁ , וְכֵן בַּסְּעוּדָה הוּא קֹדֶם לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן , וְלִתֵּן לוֹ מָנָה יָפָה בַּתְּחִלָּה לְכָל הַמְסֻבִּין . אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה, אֲזַי יִתְּנוּ לְהֶחָכָם מָנָה הַיָּפָה תְּחִלָּה. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר בְּכָל אֵלּוּ שֶׁהֵם מִן הַתּוֹרָה . אֲבָל כְּשֶׁהַכֹּהֵן חוֹלֵק אֵיזֶה שֻׁתָּפוּת עִם חֲבֵרוֹ יִשְׂרָאֵל — אֵין צָרִיךְ לִתֵּן לוֹ הַחֵלֶק הַיָּפֶה, שֶׁאֵין זֶה דֶּרֶךְ כָּבוֹד שֶׁיִּטֹּל חֵלֶק הַיָּפֶה , שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן עֵינָיו בַּחֵלֶק הַיָּפֶה — אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם . וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן, טוֹב לְהַקְדִּים גַּם כֵּן הַלֵּוִי לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל אֵלּוּ אִם הֵם שָׁוִין בְּחָכְמָה (וְהָעוֹשֶׂה כֵּן מַאֲרִיךְ יָמִים . אֲבָל אֵין חִיּוּב בַּדָּבָר, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר "וְקִדַּשְׁתּוֹ" אֶלָּא בְּכֹהֵן, "כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב וְגוֹ'"):

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהֶחָכָם קֹדֶם לְכֹהֵן וְכֹהֵן לְלֵוִי וְלֵוִי לְיִשְׂרָאֵל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן? כְּשֶׁכָּל הַמְסֻבִּין הֵם בַּעֲלֵי בָּתִּים וְאֵין שָׁם אוֹרֵחַ, אוֹ שֶׁכֻּלָּם אוֹרְחִים וְאֵין שָׁם בַּעַל הַבַּיִת מֵסֵב עִמָּהֶם. אֲבָל אוֹרֵחַ וּבַעַל הַבַּיִת, אֲפִלּוּ בַּעַל הַבַּיִת הוּא כֹּהֵן וְגָדוֹל בְּחָכְמָה — הָאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ, כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ לְבַעַל הַבַּיִת . וּמַה בְּרָכָה מְבָרְכוֹ? "יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ וְלֹא יִכָּלֵם בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, וְיַצְלִיחַ בְּכָל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְלֹא יִשְׁלֹט שָׂטָן בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו, וְאַל יִזְדַּקֵּר לְפָנָיו שׁוּם דְּבַר חֵטְא וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם". וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הָאוֹרֵחַ אֵינוֹ הָגוּן בְּעֵינֵי בַּעַל הַבַּיִת — רַשַּׁאי לְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ הַבְּרָכָה וְלִתְּנוֹ לְאֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ, אֲפִלּוּ לֹא יְבָרְכֶנּוּ , כְּגוֹן שֶׁהוּא סָמוּךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ בְּשָׂכָר, שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ לְבַעַל הַבַּיִת . וַאֲפִלּוּ הוּא הָגוּן בְּעֵינָיו וְרוֹצֶה לְוַתֵּר עַל בִּרְכָתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּעַצְמוֹ — הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ :

וְאוֹרֵחַ שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ לְבָרֵךְ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ — מְקַצֵּר יָמָיו , מִשּׁוּם שֶׁנִּמְנַע לְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת , שֶׁהוּא מִזֶּרַע אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ" , וּמִכְּלַל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו. וְגַם כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ לַחֲזֹר שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּזִמּוּן, וְלֹא לִשְׁמֹעַ וְלַעֲנוֹת "אָמֵן", שֶׁאַף שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה , וְעוֹנֶה "אָמֵן" כְּמוֹצִיא בְּרָכָה מִפִּיו , מִכָּל מָקוֹם, מְמַהֲרִין לִתֵּן שָׂכָר תְּחִלָּה לְהַמְבָרֵךְ :