שולחן ערוך הרב, אורח חיים קצה
Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 195 · שולחן ערוך הרב · free full Hebrew text
Open in the reader →חֲבוּרוֹת שֶׁאוֹכְלִים בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת מַה דִּינָם, וּבוֹ ד' סְעִיפִים: ב' חֲבוּרוֹת שֶׁאוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד אוֹ בְּב' בָּתִּים שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הָרַבִּים מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם , אִם מִקְצָתָן רוֹאִים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ — מִצְטָרְפוֹת לְזִמּוּן, וְאִם לָאו — אֵינָן מִצְטָרְפוֹת, אֶלָּא אֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן וְאֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן. וְאִם יֵשׁ שַׁמָּשׁ אֶחָד לִשְׁתֵּיהֶן — הוּא מְצָרְפָן , אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכַל עִמָּהֶם :
וְכָל זֶה כְּשֶׁנִּכְנְסוּ מִתְּחִלָּה לְשָׁם עַל דַּעַת לְהִצְטָרֵף , אֲבָל בִּסְתָם אֵינָן מִצְטָרְפוֹת, אֲפִלּוּ רוֹאִים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ וְהֵם בְּבַיִת אֶחָד וְשַׁמָּשׁ אֶחָד לִשְׁתֵּיהֶן , שֶׁהֲרֵי אֵינָן מִצְטָרְפוֹת לְזִמּוּן אֶלָּא אִם כֵּן קָבְעוּ בְּשֻׁלְחָן אֶחָד לֶאֱכֹל יַחַד , שֶׁאָז נֶחְשָׁבִים כְּגוּף אֶחָד, וּבְרָכָה אַחַת לְכֻלָּם , וְכָאן כָּל חֲבוּרָה הִיא לְעַצְמָהּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁנִּכְנְסוּ וְנֶחְלְקוּ לְב' חֲבוּרוֹת עַל דַּעַת לְהִצְטָרֵף לִבְרָכָה אַחַת — הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ נִכְנְסוּ וְנִתְחַבְּרוּ בַּחֲבוּרָה אַחַת, שֶׁעִקַּר הַחִבּוּר וְהַצֵּרוּף הוּא הַכַּוָּנָה לְהִתְחַבֵּר . אֲבָל אִם נִכְנְסוּ וְנֶחְלְקוּ סְתָם שֶׁלֹּא עַל דַּעַת לְהִצְטָרֵף, אַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁעַת בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" הָיָה בְּדַעְתָּם לְהִצְטָרֵף — שׁוּב אֵין כַּוָּנָתָם מוֹעֶלֶת לְחַבְּרָם וּלְצָרְפָם אֲפִלּוּ לְבִרְכַּת "הַמּוֹצִיא" עַצְמָהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס"ז , כָּל שֶׁכֵּן לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן . וְאִם נִכְנְסוּ זוֹ אַחַר זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁנִיָּה נִכְנְסָה עַל דַּעַת לְהִצְטָרֵף עִם הָרִאשׁוֹנָה, אִם הָרִאשׁוֹנָה לֹא הָיָה בְּדַעְתָּהּ כְּלָל בִּשְׁעַת כְּנִיסָתָהּ עַל הַשְּׁנִיָּה לְהִצְטָרֵף עִמָּהּ, אֶלָּא נִכְנְסָה סְתָם — אֵינָן מִצְטָרְפוֹת . לְפִיכָךְ, בִּסְעוּדוֹת גְּדוֹלוֹת בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנִּכְנָסִים בָּזֶה אַחַר זֶה — יְזַמְּנוּ כָּל חֲבוּרָה לְעַצְמָהּ:
אָכְלוּ מִקְצָתָן בַּבַּיִת וּמִקְצָתָן חוּץ לַבַּיִת, אִם הַמְבָרֵךְ יוֹשֵׁב עַל הַמִּפְתָּן — הוּא מְצָרְפָן , לְפִי שֶׁהוּא יָכוֹל לִרְאוֹת אֵלּוּ וְאֵלּוּ בַּהֲפִיכַת פָּנָיו לְכָאן וּלְכָאן, וַהֲרֵי זֶה כְּמִקְצָתָן רוֹאִים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ , שֶׁהוּא נֶחְשָׁב מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ, שֶׁהֲרֵי מוֹצִיא אֶת כֻּלָּם יְדֵי חוֹבָתָם :
כָּל מָקוֹם שֶׁמִּצְטָרְפוֹת ב' חֲבוּרוֹת — צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁמְעוּ שְׁתֵּיהֶן כָּל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּבֵאוּר מִפִּי הַמְבָרֵךְ, וּלְפָחוֹת בִּרְכַּת "הַזָּן", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קפ"ג וקצ"ג . וּמִי שֶׁלֹּא שָׁמַע בִּרְכַּת הַזִּמּוּן שֶׁהוּא "נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ" בְּבֵאוּר — אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲנוֹת עִמָּהֶם "בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ", אֶלָּא עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם "אָמֵן" , לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר כֵּן בְּ"בָרְכוּ" שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת , כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ"ז . וּכְבָר נִתְבָּאֵר שָׁם שֶׁאֵין דְּבָרָיו עִקָּר :