שולחן ערוך הרב, אורח חיים קצג

אִם מִצְטָרְפִין לְזִמּוּן אִם לָאו, וּבוֹ ב' סְעִיפִים: שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת, אִם נִקְבְּעוּ בִּקְבִיעוּת הַמּוֹעֶלֶת לְצָרֵף לְזִמּוּן בִּשְׁלֹשָׁה , אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנַיִם אֵין רְאוּיִם לְזִמּוּן , וְלָכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ לְכַתְּחִלָּה , מִכָּל מָקוֹם, אִם אֶחָד יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ — מְבָרֵךְ הַיּוֹדֵעַ וּמוֹצִיא מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ . וְצָרִיךְ לְכַוֵּן מִלָּה בְּמִלָּה לְכָל מַה שֶּׁיֹּאמַר הַמְבָרֵךְ , וְהַמְבָרֵךְ צָרִיךְ לְכַוֵּן לְהוֹצִיאוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ . וְאִם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָעַם הָאָרֶץ מֵבִין בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן קפ"ה :

אֵיזוֹ הִיא קְבִיעוּת הַמִּצְטָרֶפֶת לְזִמּוּן? כְּשֶׁהֵסֵבוּ עַל הַמִּטּוֹת, אוֹ שֶׁיָּשְׁבוּ בְּשֻׁלְחָן אֶחָד, אוֹ בְּלֹא שֻׁלְחָן בְּמַפָּה אַחַת, בִּזְמַן הַזֶּה שֶׁאֵין לָנוּ הֲסִבָּה , אוֹ שֶׁקָּבְעוּ [חָסֵר ]: