שולחן ערוך הרב, אורח חיים קסו

דִּינֵי בְּצִיעַת הַפַּת , וּבוֹ סְעִיף אֶחָד: לֹא אָמְרוּ "תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם סְעוּדָה" , אֶלָּא שֶׁלֹּא יִתְעַסֵּק בֵּינְתַיִם בְּאֵיזֶה עֵסֶק עַד שֶׁיַּסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהַסְּעוּדָה . וַאֲפִלּוּ לִמְזֹג כּוֹס לְקִדּוּשׁ הַיּוֹם , אִם מוֹזְגוֹ בְּחַמִּין , שֶׁצָּרִיךְ לְדַקְדֵּק הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יְחַסֵּר אוֹ יְיַתֵּר — הֲרֵי זֶה הֶסַּח הַדַּעַת מֵהַסְּעוּדָה , וְאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בֵּין נְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה. וְהוּא הַדִּין לְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה . אֲבָל אִם יוֹשֵׁב בָּטֵל וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּינְתַיִם שׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֶסַּח הַדַּעַת, אַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹהֶה הַרְבֵּה , וַאֲפִלּוּ מֵשִׂיחַ מְעַט — אֵין לָחֹשׁ , כֵּיוָן שֶׁהַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו וְדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל . וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְלִיג בִּדְבָרִים, שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי הֶסַּח הַדַּעַת . וְלָכֵן מֻתָּר לוֹמַר קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה בֵּין נְטִילַת יָדַיִם לְ"הַמּוֹצִיא" . וְלֹא אָמְרוּ "תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה" , אֶלָּא בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים בִּלְבַד . וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם בְּמַיִם רִאשׁוֹנִים צָרִיךְ לִזָּהֵר כְּמוֹ בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ : "הַתּוֹכֵף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה — אֵינוֹ נִזּוֹק בְּכָל אוֹתָהּ סְעוּדָה", וְזֶהוּ בְּמַיִם רִאשׁוֹנִים, שֶׁבְּמַיִם אַחֲרוֹנִים מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הָיָה . לְפִיכָךְ, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק אֲפִלּוּ בִּשְׁהִיָּה כְּדֵי הִלּוּךְ כ"ב אַמָּה, שֶׁבְּשִׁעוּר זֶה נִקְרָא הֶפְסֵק אֲפִלּוּ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ (וְאִם הָלַךְ מִבֵּיתוֹ לְבַיִת אַחֵר — נִקְרָא הֶפְסֵק אֲפִלּוּ הוֹלֵךְ מְעַט ). וְשֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֵין לְהַפְסִיק אֲפִלּוּ בִּשְׁהִיָּה מוּעֶטֶת . וּלְדַבֵּר אָסוּר אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה (אוֹ אֵיזֶה בְּרָכָה מְרֻבָּה שֶׁלֹּא מֵעִנְיַן הַסְּעוּדָה, כְּגוֹן לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס ). וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּדְבַר חֹל. וְטוֹב לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם . וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין צָרִיךְ לִזָּהֵר אֶלָּא מִלְּדַבֵּר בְּאֵיזֶה עֵסֶק וְעִנְיָן אַחֵר, אֲבָל שִׂיחָה בְּעָלְמָא ב' אוֹ ג' תֵּבוֹת — אֵינָן חֲשׁוּבִין הֶפְסֵק לְדִבְרֵי הַכֹּל, אֲפִלּוּ בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים (כֵּיוָן שֶׁאֵין בָּהֶם עִנְיָן שָׁלֵם). וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁמֻּתָּר לְהָשִׁיב הֵן אוֹ לָאו כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ דָּבָר . וּמֵעִנְיַן הַסְּעוּדָה וּצְרָכֶיהָ אֵינוֹ חָשׁוּב הֶפְסֵק אֲפִלּוּ בֵּין "הַמּוֹצִיא" לַאֲכִילָה , כָּל שֶׁכֵּן בֵּין נְטִילָה לְ"הַמּוֹצִיא" . וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהַשְּׁהִיָּה בְּנִגּוּב וְהִלּוּךְ מִמָּקוֹם שֶׁנָּטַל יָדָיו לִמְקוֹם הַסְּעוּדָה אֵינָן חֲשׁוּבִין הֶפְסֵק, כֵּיוָן שֶׁהוּא צֹרֶךְ הַסְּעוּדָה . אֶלָּא שֶׁלְּכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיו סָמוּךְ לִמְקוֹם הַסְּעוּדָה אִם אֶפְשָׁר, (ש)כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִמְזֹג הַכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ בְּחַמִּין קֹדֶם הַנְּטִילָה לְדִבְרֵי הַכֹּל , אַף עַל פִּי שֶׁהַקִּדּוּשׁ הוּא צֹרֶךְ הַסְּעוּדָה , כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לִמְזֹג קֹדֶם הַנְּטִילָה. (וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה מֻתָּר לְהַפְסִיק בְּצָרְכֵי סְעוּדָה בֵּין נְטִילָה לְ"הַמּוֹצִיא" אִם שָׁכַח עֲלֵיהֶם קֹדֶם הַנְּטִילָה, אַף עַל פִּי שֶׁאָסְרוּ בֵּין "הַמּוֹצִיא" לַאֲכִילָה ). לָכֵן מִי שֶׁנּוֹהֵג לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם עַל מְזוֹנוֹ קֹדֶם הַסְּעוּדָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ , וְשָׁכַח לְהִתְפַּלֵּל קֹדֶם הַנְּטִילָה — מֻתָּר לוֹ לְהַפְסִיק בְּכָךְ בֵּין נְטִילָה לְ"הַמּוֹצִיא" . וְהָעוֹלָם נָהֲגוּ לוֹמַר מִזְמוֹר "ה' רוֹעִי" בֵּין נְטִילָה לְ"הַמּוֹצִיא" (וְיֵשׁ לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, לְפִי שֶׁלִּפְעָמִים שֶׁאֵין הַיָּדַיִם נְקִיּוֹת קֹדֶם הַנְּטִילָה , וְכֵיוָן שֶׁזֶּהוּ מֵעִנְיַן סְעוּדָה וְאֵינוֹ חָשׁוּב הֶפְסֵק לְדִבְרֵי הַכֹּל — הֵקֵלּוּ בּוֹ שֶׁלֹּא לִטְרֹחַ לְהִזָּהֵר לְאָמְרוֹ קֹדֶם הַנְּטִילָה בְּנִקְיוֹן כַּפַּיִם ):