שולחן ערוך הרב, אורח חיים קסא

דִּינֵי חֲצִיצָה וּטְבִילָה , וּבוֹ ח' סְעִיפִים: כָּל דָּבָר הַחוֹצֵץ בִּטְבִילַת כָּל הַגּוּף — חוֹצֵץ בִּנְטִילַת יָדַיִם , שֶׁכָּל מַה שֶּׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים תִּקְּנוּ כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה , וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ (לְטַהֵר) [לִזָּהֵר] מִכָּל דָּבָר שֶׁמַּקְפִּידִים עָלָיו לַהֲסִירוֹ לִפְעָמִים . כְּגוֹן צוֹאָה שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר , דְּהַיְנוּ אִם הַצִּפֹּרֶן גָּדוֹל וְעוֹדֵף עַל בְּשַׂר הָאֶצְבַּע וְיֵשׁ שָׁם צוֹאָה תַּחַת עֹדֶף זֶה — צָרִיךְ לַהֲסִירָהּ קֹדֶם נְטִילָה, לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ רֹב בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד עָלֶיהָ מִשּׁוּם מִאוּס , לָכֵן אֵינָהּ בְּטֵלָה לְגַבֵּי הַיָּד וְחוֹצֶצֶת אַף לְמִי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלֶיהָ . וּבָצֵק שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן אֲפִלּוּ כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר , דֶּרֶךְ רֹב בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד עָלָיו , וְחוֹצֵץ לְכָל אָדָם כְּשֶׁרוֹחֲצִים יְדֵיהֶם :

רְטִיָּה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, אִם אֵין שָׁם מַכָּה אֶלָּא מִחוּשׁ בְּעָלְמָא וְיוּכַל לַהֲסִירָהּ מָתַי שֶׁיִּרְצֶה — צָרִיךְ לַהֲסִירָהּ קֹדֶם נְטִילָה . אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם מַכָּה — אֵין צָרִיךְ לִטֹּל כְּלָל בִּמְקוֹם הָרְטִיָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס"ב :

טִיט הַבּוֹרוֹת וְטִיט הַיּוֹצְרִים שֶׁהֵם נִדְבָּקִים בְּיוֹתֵר וּמוֹנְעִים הַמַּיִם מִלָּבוֹא תַּחְתֵּיהֶם , וְכֵן שְׁאָר כָּל הַטִּיט כְּשֶׁהוּא יָבֵשׁ וְנִדְבַּק בַּבָּשָׂר — חוֹצְצִין בֵּין עַל גַּבֵּי הַיָּד בֵּין תַּחַת הַצִּפֹּרֶן, אֲפִלּוּ כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר . אֶלָּא אִם כֵּן הוּא דָּבָר מוּעָט שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד עָלָיו לַהֲסִירוֹ (כְּשֶׁרוֹחֵץ וּמְנַקֶּה יָדָיו ) — אֵין צָרִיךְ לַהֲסִירוֹ גַּם כֵּן לִנְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה. וְהוּא הַדִּין לְבָצֵק וְצוֹאָה, אִם הֵן מְעַט כָּל כָּךְ שֶׁאֵין דֶּרֶךְ רֹב בְּנֵי אָדָם לְהַקְפִּיד עָלָיו — אֵינוֹ חוֹצֵץ, אֲפִלּוּ הוּא שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר . וְאִם הוּא מַקְפִּיד עָלָיו — חוֹצֵץ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָרֹב בְּנֵי אָדָם מַקְפִּידִים עָלָיו . וּמַה שֶּׁלֹּא נָהֲגוּ לְנַקֵּר הַטִּיט שֶׁתַּחַת הַצִּפָּרְנַיִם קֹדֶם הַנְּטִילָה, הוּא מִשּׁוּם שֶׁאֵין מַקְפִּידִין לַהֲסִירוֹ (בִּשְׁעַת רְחִיצַת וְנִקְיוֹן יָדַיִם בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, לָכֵן אֵינוֹ חוֹצֵץ לִנְטִילַת יָדַיִם אִם הוּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר , אֲפִלּוּ הוּא טִיט הַבּוֹרוֹת וְהַיּוֹצְרִים. אֲבָל אִם הוּא מַקְפִּיד עָלָיו — צָרִיךְ לַהֲסִירוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם אֵין מַקְפִּידִין עָלָיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַקְפִּיד — בָּטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בִּנְטִילַת יָדַיִם שֶׁעִקָּרָהּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֲבָל לֹא בִּטְבִילַת כָּל הַגּוּף, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן קצ"ח ). וְאִם הַצִּפָּרְנַיִם גְּדוֹלִים וְעוֹדְפִים עַל הַבָּשָׂר — צָרִיךְ כָּל אָדָם לְנַקֵּר הַטִּיט וְהַצּוֹאָה שֶׁתַּחְתֵּיהֶם, כִּי רֹב בְּנֵי אָדָם מַקְפִּידִים עַל מַה שֶּׁלֹּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, וְחוֹצֵץ אַף לְמִי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד , אֶלָּא אִם כֵּן הוּא מְעַט כָּל כָּךְ שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהַקְפִּיד עָלָיו . (וּבְשַׁבָּת — דּוֹחֵק אֶת הַבָּשָׂר שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְרֹר אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּשֶׁמֵּסִיר הַטִּיט ):

צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּצִפֹּרֶן שֶׁפֵּרְשָׁה מִעוּטָהּ לָקוּץ אוֹתָהּ, שֶׁהִיא חוֹצֶצֶת , כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן קצ"ח :

הַדְּיוֹ וְהַצֶּבַע, לַחִים — אֵינָם חוֹצְצִים, מִפְּנֵי שֶׁנִּמְחִים בַּמַּיִם, יְבֵשִׁים — חוֹצְצִים . וְהוּא שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁוּת הַצֶּבַע עַל יָדָיו, אֲבָל אִם אֵין עֲלֵיהֶן אֶלָּא מַרְאִית הַצֶּבַע — אֵינוֹ חוֹצֵץ . וּמִי שֶׁהוּא צוֹבֵעַ — אֵין הַצֶּבַע חוֹצֵץ עַל יָדָיו, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁוּת שֶׁל צִבְעוֹנִים עַל יָדָיו . וְכֵן מִי שֶׁאֻמַּנְתּוֹ לִהְיוֹת שׁוֹחֵט אוֹ קַצָּב וְיָדָיו מְלֻכְלָכוֹת תָּמִיד בְּדָם — אֵינוֹ חוֹצֵץ . וְכֵן לְמוֹכֵר שֻׁמָּן . וְאַף עַל פִּי שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם מַקְפִּידִים , כֵּיוָן שֶׁרֹב בְּנֵי אֻמָּנִיּוֹת הַלָּלוּ אֵין מַקְפִּידִין — אֵין חוֹצְצִין לָהֶם . אֲבָל לְאַחֵר שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בְּכָךְ — חוֹצְצִין, אֲפִלּוּ אֵינוֹ מַקְפִּיד. וְהַנָּשִׁים שֶׁדַּרְכָּן לִצְבֹּעַ יְדֵיהֶם לְנוֹי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה — אֵין אוֹתוֹ צֶבַע חוֹצֵץ . וְכָל זֶה בְּמִעוּט הַיָּד, אֲבָל אִם רֹב הַיָּד מְכֻסֶּה בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ — חוֹצֵץ אֲפִלּוּ לְאוֹתָם שֶׁאֵין דַּרְכָּם לְהַקְפִּיד :

רִיר הַיּוֹצֵא מִן הַמַּכָּה וּמִתְיַבֵּשׁ וְנַעֲשֶׂה גְּלִיד, אִם אֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו לַהֲסִירוֹ , אוֹ שֶׁמִּצְטַעֵר לַהֲסִירוֹ , שֶׁמֵּעַתָּה אֵין דַּעְתּוֹ לַהֲסִירָהּ כָּל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה בְּעִנְיַן זֶה — קָרוּי אֵינוֹ מַקְפִּיד, וְאֵינוֹ חוֹצֵץ לִנְטִילָה, אַף עַל פִּי שֶׁלִּטְבִילָה מַחֲמִירִין :

טַבַּעַת, כְּשֶׁהִיא דְּחוּקָה בָּאֶצְבַּע — חוֹצֶצֶת, וּרְפוּיָה — אֵינָהּ חוֹצֶצֶת , כִּי הַמַּיִם בָּאִים בֵּינָהּ לָאֶצְבַּע. וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְהָסִיר הַטַּבַּעַת קֹדֶם נְטִילָה אֲפִלּוּ רְפוּיָה, כִּי אֵין אָנוּ בְּקִיאִים מַהוּ [נִקְרָא] רְפוּיָה וְיָבוֹאוּ לְהָקֵל גַּם בִּדְחוּקָה . וּבְדִיעֲבַד — עָלְתָה לוֹ נְטִילָה אִם הָיְתָה רְפוּיָה . וְהוּא שֶׁשָּׁפַךְ עָלֶיהָ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת , כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס"ב . אֲבָל אִם הָיְתָה דְּחוּקָה — לֹא עָלְתָה לוֹ נְטִילָה אִם לִפְעָמִים מַקְפִּיד עָלֶיהָ לַהֲסִירָהּ, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶבֶן טוֹבָה שֶׁמַּקְפִּיד עָלֶיהָ לַהֲסִירָהּ בִּשְׁעַת נְטִילָה שֶׁלֹּא תִּתְלַכְלֵךְ בַּמַּיִם . וּבְאִשָּׁה, אֲפִלּוּ טַבַּעַת שֶׁאֵין בָּהּ אֶבֶן טוֹבָה דַּרְכָּהּ לַהֲסִירָהּ בִּשְׁעַת לִישָׁה, לָכֵן חוֹצֶצֶת לְעוֹלָם , אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת לַהֲסִירָהּ מִשּׁוּם לִכְלוּךְ הַמַּיִם. אֲבָל הָאִישׁ שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לָלוּשׁ — אֵין צָרִיךְ לְהָסִיר הַטַּבַּעַת שֶׁאֵין בָּהּ אֶבֶן טוֹבָה קֹדֶם נְטִילָה אֲפִלּוּ אֵינָהּ רְפוּיָה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלֶיהָ לַהֲסִירָהּ לְעוֹלָם :

שִׁעוּר נְטִילַת יָדַיִם, כָּל הַיָּד עַד הַקָּנֶה שֶׁל זְרוֹעַ , כְּשִׁעוּר קִדּוּשׁ יָדַיִם שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ . וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵקֵלוּ בִּנְטִילַת יָדַיִם, וְלֹא הִצְרִיכוּ אֶלָּא עַד מְקוֹם חִבּוּר הָאֶצְבָּעוֹת לְכַף הַיָּד. וְרָאוּי לִנְהֹג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה , שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ טֹרַח — לָמָּה לֹא נוֹצִיא נַפְשֵׁנוּ מֵהַמַּחֲלֹקֶת? וְנָכוֹן לְהַתְנוֹת וְלוֹמַר, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל דָּבָר זֶה בְּתוֹרַת חוֹבָה אֶלָּא בְּתוֹרַת רְשׁוּת, כְּדֵי שֶׁאִם אֵיזֶה פַּעַם לֹא יִזְדַּמְּנוּ לוֹ מַיִם כָּל כָּךְ — לֹא יִצְטָרֵךְ לְהַחֲמִיר כְּמִנְהָגוֹ. וְכֵן רָאוּי לְהַתְנוֹת בְּכָל דָּבָר שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ . וְאִם נוֹטֵל יָדָיו בִּפְנֵי רַבִּים בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִים לִטֹּל עַד מְקוֹם חִבּוּר הָאֶצְבָּעוֹת לְבַד — אֵין לוֹ לְהַחֲמִיר בִּפְנֵיהֶם, שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּב' תּוֹרוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּעֵינֵיהֶם . וְאִם הָיוּ יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת — לְדִבְרֵי הַכֹּל צְרִיכִים נְטִילָה עַד הַזְּרוֹעַ :