שולחן ערוך הרב, אורח חיים קיט
Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 119 · שולחן ערוך הרב · free full Hebrew text
Open in the reader →דִּין הָרוֹצֶה לְהוֹסִיף בַּבְּרָכוֹת וּבוֹ ו' סְעִיפִים: אִם רָצָה לְהוֹסִיף בְּכָל בְּרָכָה מֵהָאֶמְצָעִיּוֹת מֵעֵין הַבְּרָכָה — מוֹסִיף . כֵּיצַד? הָיָה לוֹ חוֹלֶה — מְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים בְּ"בִרְכַּת רְפָאֵנוּ". הָיָה צָרִיךְ לְפַרְנָסָה — מְבַקֵּשׁ בְּ"בִרְכַּת הַשָּׁנִים" . אֲבָל בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" יָכוֹל לִשְׁאֹל כָּל צְרָכָיו , מִפְּנֵי שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת כָּל הַבַּקָּשׁוֹת . וּכְשֶׁהוּא מוֹסִיף — מַתְחִיל בַּבְּרָכָה וְאַחַר כָּךְ מוֹסִיף, אֲבָל לֹא יוֹסִיף וְאַחַר כָּךְ יַתְחִיל הַבְּרָכָה , מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת עִקָּר מִמַּטְבֵּעַ שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים וּבַקָּשָׁתוֹ תִּהְיֶה טְפֵלָה . וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁכְּשֶׁמּוֹסִיף בַּבְּרָכָה מֵעֵין אוֹתָהּ בְּרָכָה, אִם מוֹסִיף וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים בִּשְׁבִיל כָּל יִשְׂרָאֵל — צָרִיךְ לוֹמַר בִּלְשׁוֹן רַבִּים וְלֹא בִּלְשׁוֹן יָחִיד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּהֶפְסֵק בַּתְּפִלָּה. וְלֹא יוֹסִיף אֶלָּא בְּסוֹף הַבְּרָכָה וְלֹא בְּאֶמְצָעָהּ, שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹאֵל צָרְכֵי רַבִּים בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה — נִרְאֶה כְּמוֹסִיף עַל מַטְבֵּעַ שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים . בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיָחִיד, אֲבָל בְּצִבּוּר — מֻתָּרִים . וְלָכֵן אוֹמְרִים סְלִיחוֹת בְּאֶמְצַע בִּרְכַּת "סְלַח לָנוּ" , וְכֵן בְּאֶמְצַע בְּרָכָה אֶמְצָעִית שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים . וְאִם שׁוֹאֵל צְרָכָיו מַמָּשׁ, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֹלִי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְפַרְנָסָה — יָכוֹל לִשְׁאֹל אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה, וְהוּא שֶׁיֹּאמַר בִּלְשׁוֹן יָחִיד וְלֹא בִּלְשׁוֹן רַבִּים, שֶׁלֹּא יִדְמֶה כְּמוֹסִיף עַל מַטְבֵּעַ שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים. וּבְ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" יָכוֹל לִשְׁאֹל בֵּין בִּלְשׁוֹן יָחִיד בֵּין בִּלְשׁוֹן רַבִּים, בֵּין צְרָכָיו מַמָּשׁ בֵּין צָרְכֵי רַבִּים, שֶׁבִּרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" כּוֹלֶלֶת כָּל הַצְּרָכִים וּלְכָךְ נִתְקְנָה. וּמִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁמּוֹסִיף לְצֹרֶךְ יָחִיד — לֹא יַאֲרִיךְ אֲפִלּוּ הוּא מֵעֵין הַבְּרָכָה אוֹ בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", אֲבָל לְאַחַר הַתְּפִלָּה קֹדֶם שֶׁעָקַר רַגְלָיו — רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ אֲפִלּוּ כְּסֵדֶר יוֹם הַכִּפּוּרִים . וּמַה שֶּׁנּוֹהֲגִין לוֹמַר סְלִיחוֹת בִּ"סְלַח לָנוּ" וּמַרְבִּים בְּתַחֲנוּנִים בְּאֶמְצַע בְּרָכָה, זֶהוּ מִפְּנֵי שֶׁהֵם צָרְכֵי רַבִּים . וְכֵן אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ יָחִיד מֻתָּר לוֹמַר סְלִיחוֹת וְתַחֲנוּנִים הַרְבֵּה בְּאֶמְצַע בְּרָכָה אִם רַבִּים צְרִיכִים לְתוֹרָתוֹ, שֶׁזֶּהוּ כְּצֹרֶךְ רַבִּים. וְטוֹב לִזָּהֵר בְּכָל זֶה , אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִים עַל דְּבָרָיו וּמַתִּירִים כָּל זֶה (וְדִבְרֵיהֶם נִרְאִים עִקָּר ):
טוֹב לְהִתְוַדּוֹת בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" בִּלְשׁוֹן יָחִיד, מִלְּבַד הַוִּדּוּי שֶׁבִּלְשׁוֹן רַבִּים שֶׁאַחַר הַתְּפִלָּה, וְלִשְׁאֹל אַחַר כָּךְ מְזוֹנוֹתָיו אֲפִלּוּ הוּא עָשִׁיר :
הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ בְּפָנָיו — אֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר : "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ", וְלֹא הִזְכִּיר שֵׁם מִרְיָם. אֲבָל שֶׁלֹּא בְּפָנָיו — צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ:
אַף עַל פִּי שֶׁג' רִאשׁוֹנוֹת חֲשׁוּבוֹת כְּאַחַת וְכֵן ג' אַחֲרוֹנוֹת, מִכָּל מָקוֹם י"ג אֶמְצָעִיּוֹת אֵינָן חֲשׁוּבִים כְּאַחַת . לְפִיכָךְ, אִם דִּלֵּג בְּרָכָה אַחַת, אוֹ שֶׁטָּעָה בָּהּ טָעוּת שֶׁמַּחֲזִירִין אוֹתוֹ — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר לְבִרְכַּת "אַתָּה חוֹנֵן" אֶלָּא לְרֹאשׁ הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה בָּהּ אוֹ שֶׁדִּלֵּג. וּמִכָּל מָקוֹם מִשָּׁם וְאֵילָךְ צָרִיךְ לוֹמַר עַל הַסֵּדֶר , שֶׁאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר כַּמָּה בְּרָכוֹת — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלוֹמַר כֻּלָּן אַחֲרֶיהָ, שֶׁאִם יֹאמַר אוֹתָהּ בְּרָכָה לְבַדָּהּ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר — נִמְצָא שִׁנָּה סִדְּרָן שֶׁל בְּרָכוֹת וְלֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁסֵּדֶר בְּרָכוֹת הוּא מֵאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וּמֵהֶם כַּמָּה נְבִיאִים , וְסָמְכוּ סִדְרָן עַל הַמִּקְרָאוֹת :
לְפִיכָךְ , שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁשָּׁכַח לוֹמַר "עֲנֵנוּ" בְּתַעֲנִית צִבּוּר בֵּין "גּוֹאֵל" לְ"רוֹפֵא" וְלֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁחָתַם בִּרְכַּת "רְפָאֵנוּ" — לֹא יַחֲזֹר, שֶׁאִם הָיָה חוֹזֵר הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר "עֲנֵנוּ" וְאַחַר כָּךְ "רְפָאֵנוּ" שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת סִדְרָן שֶׁל בְּרָכוֹת, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר, שֶׁאִם כֵּן בִּרְכַּת "רְפָאֵנוּ" הִיא בְּרָכָה לְבַטָּלָה, כֵּיוָן שֶׁאֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל "עֲנֵנוּ" כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקס"ה . אֲבָל אִם לֹא חָתַם "רְפָאֵנוּ" — יֹאמַר "עֲנֵנוּ" וְאַחַר כָּךְ "רְפָאֵנוּ". וְלֹא אָמְרוּ שֶׁאֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ אֶלָּא כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְתַקֵּן טָעוּתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יַחֲזֹר וִיבָרֵךְ בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה שֵׁנִית, אֲבָל לוֹמַר בִּרְכַּת "עֲנֵנוּ" לְבַדָּהּ — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, שֶׁזֶּה אֵינָהּ נִקְרָא חֲזָרָה כֵּיוָן שֶׁאוֹמְרָהּ בִּמְקוֹמָהּ בֵּין "גּוֹאֵל" לְ"רוֹפֵא". וְאִם נִזְכַּר אַחַר חֲתִימַת "רְפָאֵנוּ" קֹדֶם חֲתִימַת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" — יֹאמַר "עֲנֵנוּ" בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" כְּיָחִיד . וְהוּא הַדִּין אִם לֹא הָיוּ עֲשָׂרָה הַמִּתְעַנִּים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבָאוּ אַחַר "רְפָאֵנוּ" — אוֹמֵר בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" , וְיַחְתֹּם "בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה ". וְאֵין זוֹ חֲתִימָה בִּשְׁתַּיִם , מִפְּנֵי שֶׁבִּרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" וַחֲתִימָתָהּ מַשְׁמָעָהּ בֵּין עַל תְּפִלַּת תַּעֲנִית בֵּין עַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה. לְפִיכָךְ, אִם חָתַם בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" לְבַד — יָצָא. וְאִם שָׁכַח גַּם בְּ"שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה" — אוֹמְרָהּ בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ אַחַר "בַּשָּׁלוֹם". וְאֵין זֶה שִׁנּוּי מִסֵּדֶר הַבְּרָכוֹת, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נִסְתַּיְּמוּ בִּרְכוֹת י"ח:
אִם טָעָה וְאָמַר "עֲנֵנוּ" קֹדֶם "רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ" — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלוֹמַר "עֲנֵנוּ" אַחַר "רְאֵה נָא", שֶׁאִם לֹא יַחֲזֹר — נִמְצָא שֶׁאָמַר בִּרְכַּת "רְאֵה נָא" שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁמְּקוֹמָהּ קֹדֶם "עֲנֵנוּ", וְסֵדֶר הַבְּרָכוֹת מְעַכֵּב: