שולחן ערוך הרב, אורח חיים קז

הַמְסֻפָּק אִם הִתְפַּלֵּל וְדִין תְּפִלַּת נְדָבָה וּבוֹ ה' סְעִיפִים: אִם הוּא מְסֻפָּק אִם הִתְפַּלֵּל י"ח אִם לָאו — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל , וּמַתְנֶה וְאוֹמֵר: אִם לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי — תְּהֵא לְחוֹבָתִי, וְאִם הִתְפַּלַּלְתִּי — תְּהֵא לְנִדְבָתִי . וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל סָפֵק מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לְהָקֵל — הִצְרִיכוּ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל , מִפְּנֵי שֶׁהַלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם בְּתוֹרַת נְדָבָה . אֶלָּא שֶׁאִם בָּרִי לוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל כְּבָר וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל בְּתוֹרַת נְדָבָה — צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹ כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא נְדָבָה , וְלֹא יְהֵא כְּמַקְרִיב ב' תְּמִידִין וְעוֹבֵר מִשּׁוּם "בַּל תּוֹסִיף" , שֶׁתְּפִלַּת חוֹבָה הִיא בִּמְקוֹם עוֹלַת הַתָּמִיד וּתְפִלַּת נְדָבָה הִיא בִּמְקוֹם עוֹלַת נְדָבָה. אֲבָל אִם מְסֻפָּק אִם הִתְפַּלֵּל אִם לָאו — אֵין צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ שׁוּם דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹ הַב' , שֶׁכְּשֶׁחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל עַל הַסָּפֵק — אֵין לְךָ חִדּוּשׁ גָּדוֹל מִזֶּה . וְעַל יְדֵי חִדּוּשׁ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל בִּנְדָבָה כָּל הַפְּעָמִים שֶׁיִּרְצֶה , חוּץ מִתְּפִלַּת מוּסָף שֶׁאֵין מִתְפַּלְלִין אוֹתָהּ בִּנְדָבָה אֲפִלּוּ מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ, כֵּיוָן שֶׁאוֹמֵר "וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם" וְהַמּוּסָפִים אֵינָן קְרֵבִין אֶלָּא מִשֶּׁל צִבּוּר וְאֵין הַיָּחִיד יָכוֹל לְהִתְנַדֵּב אוֹתָם . וּבְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אֵינָן מִתְפַּלְלִין נְדָבָה כְּלָל , לְפִי שֶׁאֵין נְדָרִים וּנְדָבוֹת קְרֵבִין בָּהֶם :

אִם הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל לְשֵׁם חוֹבָה, שֶׁהָיָה סוֹבֵר שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל עֲדַיִן וְנִזְכַּר בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה שֶׁכְּבָר הִתְפַּלֵּל — צָרִיךְ לִפְסֹק אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע בְּרָכָה. וַאֲפִלּוּ יָכוֹל לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר — אֵינו‍ֹ יָכוֹל לְגָמְרָהּ לְשֵׁם נְדָבָה, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר הִתְחִיל בָּהּ לְשֵׁם חוֹבָה , וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִיא קָרְבָּן שֶׁחֶצְיוֹ חוֹבָה וְחֶצְיוֹ נְדָבָה :

חִדּוּשׁ זֶה שֶׁאָמַרְנוּ הוּא, שֶׁיְּחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר בְּכָל בְּרָכָה מִן הָאֶמְצָעִית מֵעֵין הַבְּרָכָה. וְאִם חִדֵּשׁ אֲפִלּוּ בִּבְרָכָה אַחַת — דַּיּוֹ, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא נְדָבָה וְלֹא חוֹבָה :

אֵין צִבּוּר מִתְפַּלְלִים תְּפִלַּת נְדָבָה, לְפִי שֶׁאֵין צִבּוּר מְבִיאִין קָרְבַּן נְדָבָה אֶלָּא לְקֵיץ הַמִּזְבֵּחַ כְּשֶׁהַמִּזְבֵּחַ בָּטֵל וְזֶהוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי , לָכֵן אֵין לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת י"ח כְּנֶגֶד זֶה. אֲבָל יָחִיד יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת נְדָבָה אֲפִלּוּ בְּצִבּוּר :

הָרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת נְדָבָה — צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מַכִּיר אֶת עַצְמוֹ זָרִיז וְזָהִיר וְאוֹמֵד בְּדַעְתּוֹ שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף , אֲבָל אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן יָפֶה — אָנוּ קוֹרִין בּוֹ "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם" , וְהַלְוַאי שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן בְּג' תְּפִלּוֹת הַקְּבוּעִים לְיוֹם: