שולחן ערוך הרב, אורח חיים קא

שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן בְּכָל הַבְּרָכוֹת וְשֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל לָשׁוֹן וּבוֹ ה' סְעִיפִים: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן בְּכָל הַבְּרָכוֹת . וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן בְּכֻלָּן — לְפָחוֹת יְכַוֵּן בְּ"אָבוֹת". וּלְעוֹלָם יָמֹד אָדָם אֶת עַצְמוֹ , אִם יָכוֹל לְכַוֵּן לִבּוֹ בְּ"אָבוֹת" — יִתְפַּלֵּל, וְאִם לָאו — אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ וְיוּכַל לְכַוֵּן בְּ"אָבוֹת" לְפָחוֹת. וְאִם לֹא כִּוֵּן בְּ"אָבוֹת" אַף עַל פִּי שֶׁכִּוֵּן בְּכָל הַשְּׁאָר — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל . וְעַכְשָׁו אֵין חוֹזְרִין בִּשְׁבִיל חֶסְרוֹן כַּוָּנָה , שֶׁאַף בַּחֲזָרָה קָרוֹב הוּא שֶׁלֹּא יְכַוֵּן , אִם כֵּן לָמָּה יַחֲזֹר. אֲבָל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעִקַּר מִצְוַת כַּוָּנָתָהּ אֵינָהּ אֶלָּא פָּסוּק רִאשׁוֹן — חוֹזְרִין, שֶׁבְּקַל יוּכַל לְכַוֵּן. וְכֵן פָּסוּק "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" שֶׁבִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ"א (וס"א) [וס"ג ]. וְיַרְגִּיל אָדָם אֶת עַצְמוֹ שֶׁיְּכַוֵּן לְפָחוֹת בַּחֲתִימַת כָּל בְּרָכָה , שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן קי"ג תֵּבוֹת כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בִּתְפִלַּת חַנָּה , וְקי"ג פְּעָמִים לֵב בְּה' חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ כַּוָּנַת הַלֵּב:

לֹא יִתְפַּלֵּל בְּלִבּוֹ לְבַד, אֶלָּא מְחַתֵּךְ הַדְּבָרִים בִּשְׂפָתָיו וּמַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו בְּלַחַשׁ. וְלֹא יַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ (לְאַחֵר הָעוֹמֵד אֶצְלוֹ חוּץ לְד' אַמּוֹתָיו), שֶׁנֶּאֱמַר : "רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ". וְכָל הַמַּשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ — הֲרֵי זֶה מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה , כְּאִלּוּ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת לַחַשׁ (וַחֲכָמִים תִּקְּנוּ תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא לְהַשְׁמִיעַ אֶלָּא לְאָזְנָיו בִּלְבַד, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ עוֹבְרֵי עֲבֵרָה שֶׁהֵם מִתְוַדִּים עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם בַּתְּפִלָּה):

וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן בְּלַחַשׁ , אוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן כָּל כָּךְ כְּמוֹ בְּקוֹל רָם — מֻתָּר לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ כְּדֵי לְכַוֵּן יָפֶה. וְהוּא שֶׁמִּתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ , אֲבָל בְּצִבּוּר אָסוּר לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמַּטְרִיד הַצִּבּוּר. אֶלָּא אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן בְּלַחַשׁ — יֵלֵךְ וְיִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ בְּקוֹל . וַאֲפִלּוּ אִם יָכוֹל לְכַוֵּן בְּלַחַשׁ כְּמוֹ בְּקוֹל, אִם מַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִמֶּנּוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ נֻסַּח הַתְּפִלָּה — מֻתָּר. וְלָכֵן נוֹהֲגִין שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר מַגְבִּיהִין קוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיְּלַמְּדוּ זֶה אֶת זֶה , מִפְּנֵי שֶׁאֵין רְגִילִין בִּתְפִלּוֹת אֵלּוּ. וְעוֹד כְּדֵי לְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה בְּיוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה , וְאֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁיַּטְרִידוּ וְיַטְעוּ זֶה אֶת זֶה כֵּיוָן שֶׁסִּדּוּרִים וּמַחֲזוֹרִים בְּיָדָם . וְאַף עַל פִּי כֵן יוֹתֵר טוֹב לְהִתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ אִם יָכוֹל לְכַוֵּן . וְעַל כָּל פָּנִים יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לְהַגְבִּיהַּ קוֹלָם יוֹתֵר מִדַּאי , שֶׁכָּל הַמַּגְבִּיהַּ קוֹלוֹ הַרְבֵּה — הֲרֵי זֶה מִנְּבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם : "וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל". וּמִכָּל מָקוֹם, שְׁלִיחַ צִבּוּר הַמַּגְבִּיהַּ קוֹלוֹ כְּדֵי לְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה וּלְהַשְׁמִיעַ יָפֶה לַבְּרִיּוֹת — יָפֶה הוּא עוֹשֶׂה , שֶׁעִקַּר תְּפִלַּת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר נִתְקְנָה בְּקוֹל רָם, אֲבָל אוֹתָם שֶׁעוֹשִׂים כֵּן לְהַרְאוֹת קוֹלָם — עוֹשִׂים שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן:

הַמִּתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו — יָצָא . אֲבָל אִם הִתְפַּלֵּל בְּלִבּוֹ וְלֹא הוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו — לֹא יָצָא , שֶׁהִרְהוּר אֵינוֹ כְּדִבּוּר :

יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּרְצֶה כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר. אֲבָל בְּיָחִיד לֹא יִתְפַּלֵּל אֶלָּא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ , לְפִי שֶׁאֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַכִּירִין בִּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת, וְהַיָּחִיד צָרִיךְ לְמַלְאָךְ מֵלִיץ לְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ. אֲבָל צִבּוּר אֵין צָרִיךְ לְמֵלִיץ, שֶׁנֶּאֱמַר : "הֵן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס" . וְהַנָּשִׁים שֶׁנָּהֲגוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּלַעַ"ז תְּפִלַּת י"ח שֶׁהֵן חַיָּבוֹת בָּהֶן כָּאֲנָשִׁים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן (ק"י) [ק"ו ] — יֵשׁ שֶׁלִּמְּדוּ עֲלֵיהֶן זְכוּת לוֹמַר, שֶׁלֹּא מָנְעוּ לַיָּחִיד לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת אֶלָּא כְּשֶׁשּׁוֹאֵל צְרָכָיו, כְּגוֹן שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלֶה אוֹ עַל שׁוּם צַעַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּבֵיתוֹ, אֲבָל תְּפִלָּה הַקָּבוּעַ לְצִבּוּר — אֲפִלּוּ יָחִיד יָכוֹל לְאָמְרָהּ בְּכָל לָשׁוֹן. וְיֵשׁ שֶׁלִּמְּדוּ עֲלֵיהֶן זְכוּת אַחֵר לוֹמַר, שֶׁלֹּא מָנְעוּ לְהַיָּחִיד מִלְּהִתְפַּלֵּל בִּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת אֶלָּא מִלָּשׁוֹן אֲרַמִּי בִּלְבַד, שֶׁהוּא מְגֻנֶּה בְּעֵינֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאֵינָם נִזְקָקִין לוֹ, אֲבָל מַכִּירִין וְיוֹדְעִים בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת, אֲפִלּוּ מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם . וְכָל זֶה לְלַמֵּד זְכוּת עַל הַנָּשִׁים שֶׁחַיָּבוֹת בִּתְפִלָּה, לָמָּה מִתְפַּלְלוֹת בְּלַעַ"ז וְאֵינָן לוֹמְדוֹת אֶת הַתְּפִלָּה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עִם פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת, אֲבָל עַם הָאָרֶץ שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ — מוּטָב שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּלָשׁוֹן שֶׁמֵּבִין אֲפִלּוּ בְּיָחִיד כְּדֵי שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ מִמַּה שֶּׁיִּתְפַּלֵּל בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּלֹא כַּוָּנַת הַלֵּב, שֶׁתְּפִלָּה בְּלֹא כַּוָּנָה — אֵינָהּ כְּלוּם :