שולחן ערוך, יורה דעה פט
Shulchan Aruch Yoreh De'ah 89 (Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 89) · שולחן ערוך, יורה דעה · free full Hebrew text
Open in the reader →שלא לאכול גבינה אחר בשר. ובו ד' סעיפים: אכל בשר אפילו של חיה ועוף לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות ואפילו אם שהה כשיעור אם יש בשר בין השינים צריך להסירו והלועס לתינוק צריך להמתין: הגה ואם מצא אחר כך בשר שבין השינים ומסירו צריך להדיח פיו קודם שיאכל גבינה (הר"ן פכ"ה) ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות רק מיד אם סלק ובירך ברכת המזון מותר על ידי קנוח והדחה (תוס' ומרדכי פכ"ה והגהות אשיר"י והג"ה מיימוני פ"ט דמ"א וראבי"ה) והמנהג הפשוט במדינות אלו להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת ואוכלין אחר כך גבינה מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר (ע"פ הארוך והגהות ש"ד) דאז הוי כסעודה אחרת דמותר לאכול לדברי המקילין אבל בלא ברכת המזון לא מהני המתנת שעה ואין חילוק אם המתין השעה קודם ברכת המזון או אחר כך (ד"ע ממהרא"י ולאפוקי או"ה) ואם מצא בשר בין שיניו אחר השעה צריך לנקרו ולהסירו (ד"ע ממשמעות הר"ן הנ"ל) ויש אומרים דאין לברך ברכת המזון על מנת לאכול גבינה (ארוך בשם מהר"ח) אבל אין נזהרין בזה ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה וכן נכון לעשות:
אכל גבינה מותר לאכול אחריו בשר מיד ובלבד שיעיין ידיו שלא יהא שום דבר מהגבינה נדבק בהם ואם הוא בלילה שאינו יכול לעיין אותם היטב צריך לרחצם וצריך לקנח פיו ולהדיחו והקינוח הוא שילעוס פת ויקנח בו פיו יפה וכן בכל דבר שירצה חוץ מקימחא ותמרי וירקא לפי שהם נדבקים בחניכין (פי' מקום למעלה מבית הבליעה קרוב לשינים) ואין מקנחים יפה ואחר כך ידיח פיו במים או ביין במה דברים אמורים בבשר בהמה וחיה אבל אם בא לאכול בשר עוף אחר גבינה אינו צריך לא קינוח ולא נטילה: הגה ויש מחמירין אפילו בבשר אחר גבינה (מרדכי בשם מהר"ם וב"י בא"ח סי' קע"ג) וכן נוהגין שכל שהגבינה קשה אין אוכלין אחריה אפילו בשר עוף כמו בגבינה אחר בשר (וכן הוא בזוהר) ויש מקילין ואין למחות רק שיעשו קנוח והדחה ונטילת ידים מיהו טוב להחמיר:
אכל תבשיל של בשר מותר לאכול אחריו תבשיל של גבינה והנטילה ביניהם אינה אלא רשות (ויש מצריכים נטילה) (שערים והגהות ש"ד) אבל אם בא לאכול הגבינה עצמה אחר תבשיל של בשר או הבשר עצמו אחר תבשיל של גבינה חובה ליטול ידיו: הגה ושומן של בשר דינו כבשר עצמו (רשב"א סימן ש"י ומרדכי והגהת ש"ד) ונהגו עכשיו להחמיר שלא לאכול גבינה אחר תבשיל בשר כמו אחר בשר עצמו ואין לשנות ולפרוץ גדר (ארוך וב"י) מיהו אם אין בשר בתבשיל רק שנתבשל בקדירה של בשר מותר לאכול אחריו גבינה (שם) ואין בו מנהג להחמיר וכן נוהגין לאכול בשר אחר תבשיל שיש בו גבינה או חלב מיהו יש ליטול ידיו ביניהם ואפי' לא יאכל בשר ממש רק תבשיל של בשר אחר תבשיל של גבינה אם נגע בהן בידיו (בשערים והג"ה שערי דורא) שמש המשמש בסעודה ונוגע באוכלין אינו צריך נטילה דלא הצריכו נטילה רק לאוכלים (ב"י בשם רש"י):
מי שאכל גבינה ורוצה לאכול בשר צריך לבער מעל השלחן שיורי פת שאכלו עם הגבינה ואסור לאכול גבינה על מפה שאכלו בה בשר (וכן להפך אסור) (כן משמע בארוך) וכל שכן שאסור לחתוך גבינה אפי' צוננת בסכין שרגילין לחתוך בשר ולא עוד אלא אפילו הפת שאוכלים עם הגבינה אסור לחתוך בסכין שחותכין בה בשר: הגה וכן להפך נמי אסור מיהו על ידי נעיצה בקרקע קשה שרי (ב"י בשם א"ח וכל בו) אבל כבר נהגו כל ישראל להיות להם שני סכינים ולרשום אחד מהם שיהא לו היכר ונהגו לרשום של חלב ואין לשנות מנהג של ישראל:
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה Taz on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
עד שישהה שש שעות. יש בזה ב' טעמים הא' שהבשר מוציא שומן ומושך טעם עד זמן ארוך ולפ"ז מי שלא אוכל אלא לועס לתינוק אינו צריך להמתין וטעם ב' הוא טעם הרמב"ם משום בשר שבין השינים דמקרי בשר עד שש שעות ואח"כ הוי כמעוכל ולפ"ז גם הלועס חייב להמתין רק יש קולא בבשר שבין…
- שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה Shach on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
אפילו של חיה ועוף. כלומר שהם מדרבנן וכמ"ש בסימן פ"ז:
- באר היטב יורה דעה Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
להדיח. כ' הש"ך דפשיטא דבעי נמי קנוח אלא שהרב קיצר בלשון וכ' הר"ן דא"צ שהייה ו' שעות מאותו זמן שמסירו אלא מאכילה וכת' בת"ח דה"ה לענין המנהג בהמתנת שעה:
- באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
מימרא דרב חסדא חולין ד' ק"ה:
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה Biur HaGra on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
אפי' של כו'. כפי' הא דאגרא עוף אחר גבינה הוא מדפריך ארב יצחק והא תני אגרא כו' ועתוס' שם שדחקו בזה אלא דבתחלה בשר אין חילוק וע"כ הא דאגרא אחר גבינה הוא:
- כף החיים על שולחן ערוך יורה דעה Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
א) [סעיף א'] אכל בשר אפי' של חיה ועוף וכו', כלומר שהם מדרבנן וכמ"ש בסי' פ"ז סעי' ג' ש"ך סק"א. לה"פ או' א'.
- כרתי על שולחן ערוך יורה דעה Kereti on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ואפי' של חיה זהו רק מנהג' כמו שכתב הרא"ש אבל מדינא מותר כמ"ש בפלתי ראי' מתוס'
- מטה יהונתן על שלחן ערוך יורה דעה Mateh Yehonatan on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן פ"ט סעיף א' בהגה"ה) וי"א דא"צ להמתין ו' שעות רק כו' . ומותר ע"י קנוח והדחה והא דצריך אפילו אחר בה"מ קינוח והדחה יש להוכיח כן מד"ת פ' כ"ה ד' ק"ז ע"ב ד"ה עוף וגבינה שכ' שם וז"ל תימא האיך פריך מגבינה א"ב לבשר אחר לגבינה וי"ל דהכי פריך דדברי אגרא משמע עוף…
- נקודות הכסף על שולחן ערוך יורה דעה Nekudos HaKesef on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן פ"ט סק"ו) זה קאי. זה אינו וכמבואר להדיא בתורת חטאת כלל ע"ו דין ו' דאפילו לחתוך בו לחם לאכול עם גבינה צריך נעיצה וכן מ"ש באות ז' ליתא ומ"ש ולדידן א"צ לזה כו' לאו מילתא היא דהא אנן הכי לא משום בליעה ממש אסרינן לה דהא צונן בצונן הוא אלא משום דסכין שמנוניתו…
- פלתי על שולחן ערוך יורה דעה Peleti on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
אפי' של חיה ועוף כתב הרא"ש דכן נהגו אבל מדינא נרא' דלא ס"ל לתוס' ורא"ש כך דהם הקשו דלמא לא מוקי לי' לגמרא לאגרא דאמר מר עוף וגבינ' נאכל באפקורן דאכל תחיל' בשר עוף ואח"כ גבינ' ותירץ דא"כ משמע הא בשר בהמ' צריך קנוח הא אפילו המתנת ו' שעות צריך ע"ש ולא תירצו…
- פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
שש שעות. עיין ש"ך אם לועס לתינוק תבשיל שיש בו שומן לכאורה לכל הפירושים אין צריך להמתין דמושך ליכא כיון דלא אכל ובין שינים ליכא אלא דמ"מ כתב הפמ"ג דיש להחמיר להמתין שש שעות משום לא פלוג ולא לפרוץ גדר:
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן פ"ט ש"ך סק"ה) אם לא סילק ובירך אפי' כל היום ולזה הסכים המג"א (סימן קצ"ו ססק"ה):
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.