שולחן ערוך, יורה דעה עו
Shulchan Aruch Yoreh De'ah 76 (Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 76) · שולחן ערוך, יורה דעה · free full Hebrew text
Open in the reader →דין בשר לצלי. ובו ו' סעיפים: הצלי אין צריך מליחה לפי שהאש שואב הדם שבו מעצמו אבל אם דם אחר נטף על הצלי אפי' אותו דם הוא צונן לא אמרינן שהאש שואבו ואוסר ממנו כדי נטילה:
רצה למלוח צלי ולאכלו בלא הדחה עושה ואין לחוש לדם שעל המלח ויש מי שאומר דהני מילי כשמולחו וצולהו מיד אבל אם שהה במלחו המלח בולע ונאסר לפיכך מדיחו יפה קודם צלייה: הגה וי"א דצלי בעי הדחה תחילה (רמב"ן) וי"א דצריך גם כן קצת מליחה תחילה (רש"י) והמנהג להדיחו תחילה וגם למלחו קצת כאשר נתחב בשפוד וצולהו מיד קודם שיתמלא המלח דם (הגהת ש"ד) מיהו אם לא הדיחו ולא מלחו כלל או מלחו בלא הדחה תחילה ונצלה כך מותר ובלבד שלא שהה כך במליחתו בלא הדחה שיעור מליחתו אבל אם שהה כל כך קודם שצלאו אסור (כך משמע בארוך כלל ה') ואין חלוק בכל זה בין אווזות ושאר עופות החלולים (מרדכי וש"ד וב"י ועת"ח כ"ט ד"ו) ובלבד שלא יהיו מלואים בביצים או בשאר בשר אבל אם הם מלואים דינם כבשול וצריכים מליחה תחילה כמו לקדרה (ש"ד) ונהגו להחמיר כשצולין בשר בלא מליחה שלא להפך השפוד תמיד כדי שיזוב הדם (ארוך כלל ט') ובדיעבד אין לחוש ואין חלוק בכל זה בין אם רוצה לאכלו כך צלי או רוצה לבשלו אחר כן רק שיצלנו תחלה כדי שיהא ראוי לאכילה דהיינו כחצי צלייתו (שם) . י"א דכל צלי צריך הדחה אחר צלייתו משום דם הדבוק בו (אגודה ואגור) וכן נוהגין לכתחלה מיהו אם לא הדיחו ואפילו בשלו כך מותר (ע"ל סימן ע"ג) ואפילו נמלח תחלה קודם צלייתו ולא הודח אחר המליחה אפילו הכי מותר ולא חיישינן לדם ומלח שעליו דנורא משאב שאיב (או"ה):
לא נקב הורידים [בעוף] בשעת שחיטה אסור לאכלו ואפילו צלי עד שיחתוך אבר אבר ויצלה רצה לאכול ממנו בשר חי אסור עד שיחתוך וימלח ואם נקר הבשר מחוטי דם אוכל אפילו בלא מליחה חי או צלי ואפי' כולו כאחד ויש שהחמירו שלא לאכלו כולו כאחד אפילו בצלי אלא לאחר חתיכת הורידין ורוב שני הסימנים :
יש מי שאוסר לחתוך בסכין צלי שאצל האש שלא נמלח כל זמן שאינו נצלה כל צרכו מפני דם שנבלע בסכין ויש מי שאוסר השפוד שצלו בו בשר בלא מליחה ויש מי שהורה שאסור להשהות הצלי על השפוד לאחר שהוסר מן האש לאחר שפסק הבשר מלזוב שמא יחזור הבשר החם ויבלע ממנו ויש מתירין בכל זה וכן המנהג להתיר: (ואנו נזהרין לכתחילה ומתירין בדיעבד) (מהרא"י והגהת ש"ד ואו"ה כלל ל"ז):
צלי שלא נמלח וחתכו על גבי ככר אף על פי שיש בככר מראה אודם מותר אם נצלה עד כדי שהוא ראוי לאכילה לרוב בני אדם (דהיינו חצי צלייתו וה"ה שהמוהל בלא ככר נמי שרי) (ב"י בשם הרשב"א):
בשר שצולין בלא מליחה אין נותנין כלי תחתיו לקבל שמנונית הנוטף ממנו עד שיצלה עד שיהא ראוי לאכילה על ידי צליה זו:
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה Taz on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ואוסר ממנו כדי נטילה. כתב רש"ל פכ"ה סי' ע' שזהו לפי סברת הטור דס"ל בחם דצלי דיו בכדי נטילה אבל בש"ד פסק לאסור בצונן לתוך חם בכולו וכן יש לפסוק ואפי' לסברת הטור יש להחמיר כיון דבשומן מפעפע בכולו וא"א בקיאין איזה מיקרי כחוש ואיזה מיקרי שומן ע"כ והך דם אחר שזכר…
- שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה Shach on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
הצלי א"צ מליחה לפי שהאש כו'. כן הוא ג"כ לשון הטור ומשמע דסבירא ליה אפי' הדחה נמי לא בעי לכתחלה משום דם בעין שעליו לפי שהכל האש שואבו וכ"כ הרא"ש בהדיא ומביאו ב"י ועיין ס"ק ע':
- באר היטב יורה דעה Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
שהאש. כתב הש"ך משמע דאפי' הדחה לא בעי לכתחלה משום דם בעין שעליו לפי שהכל האש שואבו ול"מ אם נצלה יפה דאז נפלט כל הדם לחוץ אלא אפי' לא נצלה יפה ולא נפלט כל הדם לחוץ שרי כי מה שיוצא לחוץ האש שואבו ומישרק שריק ומה שנשאר בתוכו הוי דם האיברים שלא פי' ולא חשיב כפי'…
- באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
טור מדברי התוספות והרא"ש על משנה דהשוחט בשבת ויוה"כ חולין דף י"ד:
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה Biur HaGra on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
הצלי כו'. ממ"ש בס' כ"ח (קי"ב א') ככר שהתך עליה בשר כו' משמע אף למאן דאמר מתיר הצלי עצמו בלא מליחה ובפ' כ"צ מולייתא שרי ובלא מליחה איירי כמ"ש תוס' שם ע"ש ועבתוס' דחולין י"ד א' ד"ה ונסבין כו' ובפסחים ע"ד א' ד"ה האי כו': (ליקוט) הצלי כו' ועס"ב בהג"ה וי"א דצריך…
- כף החיים על שולחן ערוך יורה דעה Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
א) [סעיף א'] הצלי א"צ מליחה לפי שהאש שואב הדם וכו' ל"מ אם נצלה יפה דאז נפלט כל הדם לחוץ אלא אפי' לא נצלה יפה ולא נפלט כל הדם לחוץ שרי כי מה שיוצא לחוץ נורא משאב שאיב ליה ומשרק שריק ומה שנשאר בתוכו הוי דם האיברים שלא פירש ולא חשוב כפירש מה שהולך בתוכו מצד זה…
- כרתי על שולחן ערוך יורה דעה Kereti on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
נטף אפי' אינו על האש ממש רק כחום צלי
- נקודות הכסף על שולחן ערוך יורה דעה Nekudos HaKesef on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן ע"ו ש"ך ס"ק ב') ובאמת יש לתרץ בקיצור. ול"נ לתרץ דמ"ש הרא"ש ולא חשוב כפירש לא קאי אמה שנשאר בתוכו כו' אלא לעיל מיניה קאי כי מה שיוצא לחוץ נורא וכו' וק"ל:
- פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
לאכילה. עבה"ט מ"ש ואם רוצה כו'. ועי' בתשובת תשואות חן סי' כ"ב מ"ש בזה:
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן ע"ו סעיף א') ואוסר ממנו כדי נטילה. עי' לקמן סימן צ"ד בש"ך סק"ד:
- יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah
(סימן ע"ו סעיף ה') צלי שלא נמלח וחתכו ע"ג ככר אע"פ שיש בככר מראה אודם מותר. נלענ"ד דלפרש"י קאי אסמיק דש"ס פרק כל הבשר (דף קי"ב) על בשר שנצרר הדם מחמת מכה. כמו אומצא דאסמיק בפג"ה (דף צ"ג) שהרי כ' דאסמיק שהבשר אדום שנקוטר"א. והיינו כמ"ש גבי אומצא דאסמיק…
- יד אפרים על שלחן ערוך יורה דעה Yad Ephraim on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
לפי שהאש. עבה"ט ועיין לעיל סי' ס"ח דמותר למלוג ברמץ שהוא אפר חם מבואר אע"פ שאינו אש ממש אלא תולדות האש אמרינן ביה משאיב שאיב וה"ה בהסיק תנור וגרפו וצלה אצלו מבחוץ דשפיר משאיב שאיב ואף שיש לחלק בין זה לרמץ דהרמץ הוא בא ממה שדלקו האור בעצם ושלט האור בו בעצמו…