שולחן ערוך, יורה דעה סח
Shulchan Aruch Yoreh De'ah 68 (Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 68) · שולחן ערוך, יורה דעה · free full Hebrew text
Open in the reader →דיני מליגת הראש והעופות. ובו ט"ו סעיפים: הטומן הראש לצלותו צריך שיכוין שיהא בית השחיטה למטה כדי שיזוב הדם דרך שם ואם הניחו על הצדדים המוח והקרום אסורים אא"כ נקב עצם המוח והיה הנקב למטה לפי שהדם זב דרך שם: הגה ולכתחלה נהגו להחמיר שלא לצלות שום ראש שלם אפילו רוצה להניחו אבית השחיטה דחיישינן שמא יתהפך אצדדיו (תשובת רא"ש כלל כ' ומביאו ב"י סי' ע"א):
הניחו על נחיריו אם נעץ בו קנה או דבר אחר מותר ואם לאו אסור המוח והקרום:
יש מי שכתב דלהסיר את השיער בלבד אפי' [אם] הניחו על הצדדין מותר ויש מי שאוסר (רשב"א בשם י"א): הגה והסברא הראשונה היא עיקר וכן נוהגין לחרוך הראש להסיר השיער וכן עופות משיורי נוצות שעליהם דהואיל ואינו מונח על מקום אחד אלא מעבירו הנה והנה לא חיישינן שנבלע בו הדם ואינו אסור אלא הטמנה ושמונח תמיד במקום אחד (ר"ן ור' ירוחם והארוך כלל י"ז) ונוהגין לחרוך על קש ותבן שאין להם חמימות כל כך לבשל הדם (בא"ו הארוך) ומכל מקום יעבירם על האש תמיד שלא ישהה במקום אחד הרבה:
אם בישל הראש שלם הכל אסור אלא אם כן יש ס' כנגד המוח וקרומו (ה"ה בשם הרמב"ם ורמב"ן ור' ירוחם וע"פ): הגה ואם צלאו כך שלם ולא אותביה אבית השחיטה או אנחיריו ודץ ביה מידי הקרום והמוח אסור והשאר מותר (המ"מ בשם הרמב"ן) ולכתחלה נוהגין ליטול המוח קודם המליחה מתוך הגלגולת ולחתוך הגלגולת שתי וערב שאז מתחתך הקרום היטב ויש מסירים הקרום ובדיעבד אם חתכו שתי או ערב סגי אפילו לא הסיר המוח קודם המליחה ואפילו בשלו כך (ועיין לקמן סי' ע"א וסי' ע"ב וצ"ב) אם הראש נאסר אי אמרינן חתיכה נעשית נבילה דהוי בזה כשאר איסורין (הגהת ש"ד):
הבא למלוג הראש צריך לחתוך חוטין שבלחי קודם מליגה וכן צריך להדיח בית השחיטה כדי שלא יהא שם שום דם וכן כשמולגי' העוף (הר"ן): הגה ואפילו אם חורך רק להסיר השיער דינו הכי (בארוך כלל י"ז) ומכל מקום בדיעבד אינו נאסר בחרוך בעלמא אם לא הסיר החוטין ולא הדיחום:
כשמולגים ראש או רגלים (א"צ) (מרדכי ר"פ ג"ה) למלחם תחילה: הגה ומולחם אחר כך אבל אם רוצה למלחם תחילה קודם המליגה סגי ליה בהכי ואין השערות מעכבין הדם לפלוט (טור סי' ע"א בשם הרשב"א) ואין צריך לחזור ולמלחם אחר המליגה וכן נוהגין ועיין לקמן סימן ע"א:
המשימין רגלי הבהמה על האש להסיר הטלפים ולחרוך השיער בלא מליחה תחלה מותר ויש מחמירין וחותכין ראשי הטלפים מעט ומניחים החתך למטה כדי שיזוב הדם (והכי נהוג):
פרסות הרגל שנמלחו בקליפתן ולא חתך ראשן לא נאסרו: הגה ויש אוסרים מה שבתוך הקליפה דהיינו הטלפים אבל השאר מותר (הגה' מי"י בשם סמ"ק והגה' ש"ד והארוך) והכי נהוג והוא הדין אם הטמינם ברמץ אבל בחרוך שער בעלמא שמעבירו על האש ומשנה מקומו תמיד הכל מותר (ארוך ומהרי"ל):
מותר למלוג תרנגולת ברמץ (פי' אפר חם) או להבהב באור והוא שידיח בית השחיטה תחלה יפה יפה (וכן שאר דם אם דבק בו בעין) (ב"י בשם רבינו ירוחם) ואם היא לקדרה יזהר שלא ישהנה כל כך באש כדי שיוכל הלב והכבד להתחמם ולהפליט (רשב"א בתה"א דף ע"ה ור"ן): הגה ולא נהגו עכשיו למלוג כלל ברמץ אפילו תרנגולת (ת"ה סי' קמ"ח) מיהו אם עבר ועשאו בעוף הראש כולו אסור והשאר מותר (מרדכי פג"ה והארוך כלל י"ו ורשב"א שם וש"ד) ובבהמה לא נאסר הראש כולו רק הקרום והמוח אם לא הניחו על בית השחיטה או אנחיריו ולא דץ ביה מידי ואם לא הדיח בית השחיטה או שאר דם בעין שעליו צריך ליטול או לקלוף מקום הדם והשאר שרי:
אין מולגין גדיים וטלאים ועופות בכלי ראשון אלא אם כן ניקר את החלב ומלחם וכן לא יערה עליהם מכלי ראשון ואם עירה די בקליפת העור ואם ראש העוף למעלה כשמערה עליו אין צריך קליפה: הגה ולא מקרי עירוי אלא כשלא פסק הקלוח מכלי הראשון כשנגע למטה אבל אם פסק כבר לא מיקרי עירוי ואינו אוסר (ר"ן ושאר פוסקים וע"ל סימן ק"ה סק"ד):
אפילו בכלי שני י"א שלא ימלוג ואם מלג מותר: הגה דקיימא לן כלי שני אינו מבשל אפילו היד סולדת בו (מרדכי פ' השוכר) ובדיעבד שרי אבל לכתחלה אסור (הגהת ש"ד שער י"ד) ולכן נהגו באלו המדינות שלא למלוג שום דבר רק אחר מליחה מיהו לכבוד אורחים או צורך שבת מותר להניח בכלי שני אפילו לכתחלה חתיכה מלאה קרח וכפור כדי למהר מליחתו (שם) וטוב ליזהר לכתחלה שלא להניחו רק במים שאין היד סולדת בהם ואין חלוק בין כלי חרס או כלי נחשת או שאר כלים לענין כלי שני (כן משמע לו מדברי הפוסקים):
ואם מלג עובד כוכבים או שפחה שבבית ישראל עופות ולא ראה הישראל אם בכלי ראשון או בכלי שני אם העובד כוכבים יודע בטיב יהודים ויש שם נער או נערה שיודעים בטיב הענין מותר (ועיין לקמן סימן ס"ט מדין זה):
תרנגולות שנמלגו יחד בכלי שני ונמצאת אחת מהן טריפה לא נאסרו האחרות:
מים שמלגו בהם יש ליזהר שלא להחזירם להרתיחם כדי למלוג בהם שנית או כדי להדיח בהם קערות (ונהגו שלא להשתמש במי מליגה כלל אפילו אינם רק צוננים) (הגהות מרדכי וש"ד וארוך):
אם נמלגה תרנגולת בכלי שני במחבת חולבת אפילו היא בת יומא הכלי והתרנגולת מותרים אם עירו המים תחלה אבל אם עירו מים על התרנגולת אם הראש למטה יש מי שאוסר ויש מי שמתיר :
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה Taz on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
הראש לצלותו. בטור כתוב למולגו ואין חילוק ביניהם לדינא כי מליגה וצלייה שוין בזה דבגמ' איתא האי מאן דמטוי רישא בכיבשא אלא דב"י דקדק מדכתב רבינו למולגו ש"מ דלא לענין צליה אמר ומ"מ פסק להלכה כרמב"ם שכ' בהדיא לצלותו:
- שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה Shach on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
המוח והקרום אסורים. ושאר הראש מותר וכן כתוב בהג"ה סעיף ד' ואפילו קליפה א"צ לפי שהקרום מפסיק בין הדם שבתוכו לבשר ואין הדם נפלט לחוץ כ"כ הפוסקים וע"ל סי' ע"א ס"ק ח':
- באר היטב יורה דעה Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
לצלותו. כתב הט"ז דבטור איתא למולגו ואין חילוק ביניהם לדינא כי מליגה וצליה שוין בדין זה:
- באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
גמ' חולין דף צ"ג וכלישנא קמא הרי"ף והרא"ש והרמב"ם:
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה Biur HaGra on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(ליקוט) הטומן כו'. כלישנא קמא דבשל תורה הלך אחר המחמיר. ת"ה ע"ה ב' וכן כתב בהרבה מקומות וכ"כ הרי"ף וש"פ והרא"ה השיג עליו שם דהא קי"ל דהלכתא כלישנא בתרא בין לקולא בין לחומרא ובמ"ב השיב דלא אמרו הגאונים כן אלא בדיני ממונות דל"ל בהן קולא וחומרא אבל לא באיסורין…
- כף החיים על שולחן ערוך יורה דעה Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
א) [סעיף א'] הטומן הראש לצלותו וכו' בטור כתוב הטומן הראש ברמץ למולגו ואין חילוק ביניהם לדינא כי מליגה וצלייה שוין בזה. ט"ז סק"א. והגם דלקמן בש"ע סעי' ג' הביא פלוגתא במליגה נראה דדעת הט"ז להחמיר כדעת האוסרים וע"כ כתב לדינא שוים בזה. וכ"פ חכ"א כלל ל"ג או' ג'…
- כרתי על שולחן ערוך יורה דעה Kereti on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
המוח והראש אסורים ושאר מותר כי עצם גלגולת מפסיק ואפי' נצלה תחלה מ"מ אסור דכמו דאין כח באש להפליט כן אין כח במלח להפליט
- מטה יהונתן על שלחן ערוך יורה דעה Mateh Yehonatan on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן סח ס"ג בהג"ה) והסברא הראשונה היא עיקר כו' . עש"ך סק"ה הלשון מגומגם כו' וי"ל דהחתיכה שהוא ע"י האש יש בו כח טפי להוציא מהטמנה באפר א"כ פלוגתא דר"ן ורשב"א מיירי בהטמנה באפר אבל בהטמנה באש הכל מודים דאסור וא"כ י"ל דזה שכתב הרמ"א אינו אסור אלא הטמנה שמונחת…
- פלתי על שולחן ערוך יורה דעה Peleti on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
אפי' הניחו על הצדדים וכו' וכ"כ הר"ן ונתן טעם דלהסיר השער אינו משה' על הרמץ זמן רב ומותר והקשה הפ"ח הרמ"א בהג"ה נתן טעם משום דאינו מונח במ"א הא מונח במ"א אסור וי"ל בבהמה אף דמונח במ"א כיון דלא שהה אינו מבליע ומפליט ומותר אבל בעוף דרכיך במעט רגע מפליט ומבליע…
- פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ברמץ. עיין בתשובת הר הכרמל חלק יו"ד סימן י"ג שכתב במעשה ששחטו אווז והסירו הנוצה כראוי והניחה על הספסל שלפני התנור בית החורף שהיה ניסק ונגע האווז בחרסי התנור עד דאסמיק עד שכמעט נצלה מקום זה שבאווז דלא נכשר האווז לקדירה ע"י מליחה דע"י החום נתעורר ופירש ממקום…
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן ס"ח ט"ז סק"ח) אלא דב"י דקדק. כבר השיגו האחרונים דהב"י לא כ"כ אלא דדקדק דלדעת הטור דגם למלגו בעיא אותביה אבית השחיטה כמבואר להדיא בטור (סי' ע"א):
- יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah
(סי' ס"ח סעיף ה' בהג"ה) ויש אוסרין מה שבתוך הקליפה דהיינו הטלפים כו'. במ"י כלל ט"ו ס"ק ל"ד כתב דאם בשלו הרגל לאחר שנמלח עם טלפים ולא חתך מה שבטלפים דלא אמרינן בזה איסור דבוק:
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.