שולחן ערוך, יורה דעה נב
Shulchan Aruch Yoreh De'ah 52 (Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 52) · שולחן ערוך, יורה דעה · free full Hebrew text
Open in the reader →דין עוף שנפל לאור ושינוי מראה באיברים. ובו ז' סעיפים: עוף שנפל לאור ונחמרו בני מעיו ונשתנו הלב וקורקבן וכבד שדרכם להיות אדומים והוריקו ככרתי או המעיים שדרכן להיות ירוקים האדימו טריפה אפי' במשהו מהם שנשתנו ואפי' לא הגיע לחלל כיון שנשתנו מחמת מכות אש סופן לינקב והכבד אין השינוי אוסר בו אלא א"כ נשתנה כנגד המעיים דהיינו בראש הדק שלו וכלפי פנים או אם הוריק כנגד המרה או כנגד כל מקום חיותה אבל הריאה אין חוששין לה מפני שצלעותיה מגינות עליה: הגה וטחול שהוריקה בסומכיה אפילו רק משהו טרפה שסופו לינקב (ב"י לדעת הרשב"א):
הא דשינוי פוסל באברים אלו דוקא כשעמדו בשינוים אחר ששלקן אבל אם שלקן וחזרו למראיהן כשר:
אם לא נשתנו אברים אלו ואירע ששלקן ונשתנו טריפה כיון שנפלה לאור:
אין ירקות פוסל בכבד של עוף בייתי שיש במינו מדבריי שכל המדבריים כבדן ירוק ככרתי:
נפלה לאור ואין ידוע אם נחמרו בני מעיה צריכה בדיקה ואי ליתא קמן למבדקה אסורה:
נמצא שינוי באחד מאברים אלו אע"פ שאין ידוע לנו שנפלה לאור טריפה: הגה ויש מכשירין כל זמן דלא ידעינן שנפלה לאור אלא תלינן השינוי בדבר אחר (ר"ן ומרדכי בשם ראבי"ה ורש"י ומהרא"י בשער ל"ב ורא"ש וע"פ) ויש לסמוך עלייהו:
אין טרפות שינוי אברים אלו פוסל אלא בעוף אבל בבהמה אין שינוי אברים אלו פוסל אפילו ידענו שנפלה לאור: הגה ויש אוסרין גם בבהמה בידוע שנפלה לאור ונשתנו מעיה והכי נהוג (מרדכי והג"א בשם כמה גדולים ורשב"א וראב"ד ואו"ה):
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה Taz on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ונחמרו. פי' נתכווצו מלשון חמרמרו מעי וי"מ לשון חמימות כ"כ מרדכי:
- שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה Shach on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
והוריקו כו'. אבל האדימו אפילו הוסיפו באדמומית וכן המעיים שדרכן להיות ירוקים אם הוסיפו בירקות כשר. ר"ן:
- באר היטב יורה דעה Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ככרתי. היינו צבע גרי"ן אבל ירוק כביצה שקורין גע"ל כשר בכבד שהכבד הוא ירוק כביצה אם הוא שמן טור בשם הרשב"א. וכתב הש"ך ומשמע לכאורה דמש"ה אפילו בעוף כחוש כשר אבל מהרש"ל אוסר בעוף כחוש. ונראה עוד מדברי המחבר דה"ה בלב וקורקבן לא מיטרף אלא בירוק ככרתי אבל הרשב"א…
- באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
משנה חולין דף נ"ו:
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה Biur HaGra on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ככרתי. דירוק כביצה מצוי בכבד מחמת שומן. ת"ה. והרא"ה מוסיף גם קורקבן שאין האש מוריק אלא ככרתי וסתם כאן כרא"ה:
- כף החיים על שולחן ערוך יורה דעה Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
א) [סעיף א'] עוף שנפל לאור ונחמרו בני מיעיו וכו' כווצו מחמת האור ונהפכה מראיתן לשון חמרמרו מעי. רש"י חולין נ"ו ע"א. פרישה או' א' וי"מ לשון חמימות. מרדכי. ט"ז סק"א.
- כרתי על שולחן ערוך יורה דעה Kereti on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
אדומים וכו' אפי' הוסיפו באדמימו' אינו מזיק עד שיהיו ירוק
- מטה יהונתן על שלחן ערוך יורה דעה Mateh Yehonatan on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן נ"ב בש"ע סעיף ד') אין ירקות פוסל בכבד של עוף כו'. ט"ז סק"ט ע"ש דכוונתו להק' דכ"ז הוא לדעת הרשב"א דס"ל אם נאבדו בני מעיים בלי בדיקה כשר משא"כ לשיטת הר"ן דהוא טריפה וכמ"ש המחבר בסי' שאחר זה א"כ הכא אף שיש במינו מדברי הוי לן למטרפה דלא גרע אם נאבדו ע"ש…
- נקודות הכסף על שולחן ערוך יורה דעה Nekudos HaKesef on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן נ"ב בט"ז ס"ק ה') האריך לתמוה על הטור וב"י ורוצה לומר דירוק ככרתי דליכא למ"ד דפסול דהא ירוק ככרתי כשרה מדרבי נתן בלא ראינו שנפלה א"כ בנפלה נמי נתלה כדרבי נתן ול"ק מידי ודברי הטור וב"י ברורים דהרשב"א מתרץ מתחלה דהא דנקט לב וקורקבן וכבד הא לאו דוקא אלו אלא…
- פלתי על שולחן ערוך יורה דעה Peleti on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
והוריקו ככרתי כו' הש"ך כתב דמדברי טור משמע דבכל לב וקורקבן וכבד אין מראה (געהל) פוסל רק ירוק וכן כתב ר"ן בשם הרא"ה אבל הרשב"א בת"ה דעתו לפסול זולת בכבד ואף בזה יש ספק אם כונה בכל כבד או רק בכבד שהיא שמנה והפר"ח כתב דמדברי רמב"ם בפ' המשנה משמע להחמיר. ואני תמה…
- פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ששלקן. עבה"ט בשם פרי חדש ועיין בשאילת יעב"ץ ח"ב סימן ק"ע שכתב דלא הכשיר אלא היכא דלא ידענו דנפלה לאור וכדמשמע מלישנא דפרי חדש בהאי עובדא אבל היכא דודאי נפלה לאור אין להתיר ע"ש:
- יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah
(סימן נ"ב סעיף ז' בהג"ה) ויש אוסרין גם בבהמה כו' והכי נהוג. ובס' בה"י כתב שא"י מה זה שכאב והכי נהוג בדבר שלא שכיח. וי"ל ע"פ מ"ש מהראנ"ח בשו"ת מים עמוקים סי' ה' דדוקא אם הוא מעשה אמרי' דל"ש מנהג בדבר דלא שכיח אבל אם נעשה ע"פ חכמים מנהיגי הארץ הוי קביעות. ובזה…
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.