שולחן ערוך, יורה דעה שצ
Shulchan Aruch Yoreh De'ah 390 (Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 390) · שולחן ערוך, יורה דעה · free full Hebrew text
Open in the reader →דיני גלוח וסריקה באבל. ובו ז' סעיפים: אבל אסור לגלח שערו אחד שער ראשו ואחד שער זקנו ואחד כל שער שבו ואפי' של בית הסתרים כל ל' יום ושער של השפה ומהצדדים כל שמעכב את האכילה תוך ז' אסור אחר שבעה מותר:
ישב לגלח ואמרו לו מת אביו הרי זה משלי' ראשו אחד המגלח ואחד המתגלח ומה שהספר גומר היינו בדליכא ספר אחר במתא:
כל אותם שאמרו מותר לגלח בחול המועד אם אירעו אחד מאלו קודם האבילות ונכנס מיד תוך האבל אסור לגלח אבל אם אירעו אחד מאלו ותכפוהו מיד שני אבילות זה אחר זה מגלח כדרכו בין בתער בין במספרים ואפילו תוך שבעה ואדם אחד שתכפוהו אביליו זה אחר זה מיקל שערו בתער אבל לא במספרים (ובלבד שיעשנו בצינעא) (ב"י בשם הרמב"ן) :
על כל המתים מגלח לאחר שלשים יום על אביו ועל אמו עד שיגערו בו חביריו: הגה ואין הרגל מהני אם פגע קודם שיגערו בו חביריו (טור) ועיין בא"ח סימן תקמ"ח ושיעור גערה יש בו פלוגתא ונוהגים בג' חדשים (כדעת מהרא"י בפסקיו ואגודה ומהרי"ל והר"ן) ובמקומות אלו נוהגין שאין מסתפרין על אב ואם כל י"ב חדש (מהרי"ל מנהג קצת מקומות) אם לא לצורך כגון שהכביד עליו שערו או שהולך בין העובדי כוכבים ומתנוול ביניהם בשערותיו דמותר לספר (כן השיב הא"ז) :
אשה מותרת בנטילת שער אחר ז': הגה (ויש אוסרים אף לאשה וכן עיקר) :
לסרוק [ראשו] במסרק מותר אפילו תוך שבעה:
כשם שאסור לגלח כל שלשים יום כך אסור ליטול צפרנים בכלי אבל בידיו או בשיניו מותר אפי' תוך שבעה ואשה שאירע טבילתה אחר שבעה תוך שלשים אם תטול צפרניה בידיה או בשיניה אינה נוטלת יפה אלא תאמר לעובדת כוכבים ליטלם לה בתער או במספרים: הגה ולאו דוקא עובדת כוכבים אלא הוא הדין ישראלית וסרכא דלישנא דחול המועד נקט (דעת עצמו) :
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה Taz on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
אחד המגלח. פי' שבשעת הגילוח נאמר למגלח שמת לו מת יכול לגמור מלאכתו משום כבוד הבריות: בסימן זה נחסר סעיף אחד והיינו סעיף ה' וכצ"ל אשה מותרת בנטילת שער אחר שבעה ימים. הג"ה ויש אוסרין אף לאשה וכן עיקר. קבלתי שנמצא כן בש"ע של רמ"א כתיבת ידו ז"ל:
- שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה Shach on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
כל שמעכב כו'. תימה דכאן פסק כדעת הרי"ץ גיאות שבטור ובב"י כתב דנקטינן כהראב"ד ורמב"ם דאסור כלל ואין חילוק בין שערות המעכבים האכילה או לא ע"ש:
- באר היטב יורה דעה Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
במסרק. ובהגה' סמ"ק בשם א"ז מתיר דוקא לאשה ולא לאיש ומביאו הב"ח. ש"ך:
- באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
מ"ק דף י"ד ע"א וע"ב ומייתי לה שם מדקאמר ליה רחמנא לבני אהרן ראשיכם אל תפרעו מכלל דכ"ע מיחייבי:
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה Biur HaGra on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
אחד שער כו'. מ"ש והביאו הרא"ש בסי' ק' ותוס' ביבמות מג"א ד"ה במקום כו':
- נקודות הכסף על שולחן ערוך יורה דעה Nekudos HaKesef on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(בט"ז ס"ק ב) >b>לסרוק ראשו כו'. ובהגהת סמ"ק בשם א"ז מתיר דוקא לאשה:
- פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
אסור לגלח. עי' בתשו' נו"ב תניינא חי"ד סי' רי"ג שכתב דאם אירע ברית מילה והאבל סנדק או מוהל אפ"ה אסור בתספורת ולא דמי למ"ש רמ"א לקמן סי' שצ"א ס"ב בהג"ה בשם מהרי"ל מכמה טעמים ע"ש:
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן ש"צ ש"ע ס"ב) ישב לגלח. בירושלמי (פ"א דשבת) משמע דזהו חד שיעורא עם ההיא דקתני במתני' שם לא ישב לפני הספר סמוך למנחה דאמרינן שם מאימתי התחלת תספורת משיניח מעפורת ספרים על ברכיו: