שולחן ערוך, יורה דעה לג
Shulchan Aruch Yoreh De'ah 33 (Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 33) · שולחן ערוך, יורה דעה · free full Hebrew text
Open in the reader →דין אם ניטל הלחי ומכה בוושט. ובו י"א סעיפים: ניטל הלחי התחתון כשרה והוא שיכול לחיות על ידי המראה והלעטה: הגה וכן עוף שניטל חרטומו ויכול לחיות על ידי המראה והלעטה כשר (א"ו הארוך כלל נ"ד ורוקח):
ניטל הלחי העליון להרמב"ם טריפה וראוי לחוש לדבריו:
וושט או תורבץ הוושט שניקב לחללו בכל שהוא נבילה:
שני עורות יש לוושט ניקב אחד מהם כשרה ניקבו שניהם אסורה ואפי' עלה בו קרום ונסתם ואפילו ניקבו זה שלא כנגד זה אסורה והוא שניקבו שניהם מרוח אחד דאפשר דמתרמי אהדדי (פירוש שמזדמנים להתכוון יחד) (ב"י בשם ריטב"א): הגה וכל זה לא מיירי אלא בניכר שהנקב בא מחמת חולי אבל אם יש לחוש שניקב ע"י קוץ אפי' לא ניקב רק הפנימי טריפה דחיישינן שמא ניקב גם החיצון וושט אין לו בדיקה מבחוץ (ב"י בשם תוספות והרא"ש ור"ן וע"פ):
עורות אלו החיצון אדום והפנימי לבן ואם נתחלפו שהחיצון לבן ופנימי אדום טריפה וכן אם שניהם אדומים או לבנים טריפה: הגה וכל שכן אם יש לו שני וושטים או שני קנים דטריפה (תשובת הרא"ש כלל כ' סימן ט'):
וושט אין לו בדיקה מבחוץ אצל דרוסה שצריכה בדיקה מפני שכיון שהוא אדום אין אודם הארס ניכר בו כיצד יעשה אם עוף הוא בודק הקנה מבחוץ [ושוחטו] ואח"כ מהפך הוושט ובודקו מבפנים ואם בהמה היא אין לה תקנה: הגה ולדידן דאין אנו בקיאין בבדיקה אף עוף אין לו תקנה:
ולענין נקב נמי אין לושט בדיקה מבחוץ אלא מבפנים:
עוף הבא לפנינו וצוארו מלוכלך בדם אין חוששין לספק דרוסה (ע"ל סימן נ"ז) לבדוק כל החלל אבל חוששין לספק נקובה לבדוק מקום המלוכלך: הגה ויש אוסרין כל עוף או בהמה דצוארה מלוכלך בדם דחיישינן לנקיבת הוושט ואין אנו בקיאין (הגהות אשיר"י פא"ט בשם א"ז) וכן המנהג:
נמצא קוץ בושט לארכו או לרחבו ואינו תחוב בו כשרה (אם אין עליו קורט דם מבחוץ) (טור והגה"מיי) אבל אם הוא תחוב בו אסורה אפילו אין שם קורט דם דחיישינן שמא ניקב הושט והבריא ונתרפא ואינו ניכר: הגה ויש מכשירין אם אין קורט דם מבחוץ דלא חיישינן שמא הבריא (הראב"ן והרא"ש והג"א בשם סה"ת) וכן נהגו להקל בעירנו באותן אווזות שמלעיטין לעשות מהן שומן שיש תקנה בעיר לבדוק אחר נקיבת הוושט משום דשכיח יותר מסרכות הריאה ונהגו להקל בישב לו קוץ בושט אם אינו נקוב משני צדדים או שאין קורט דם מבחוץ ויש לדקדק בזה הרבה כי הוא איסור דאורייתא ויותר היה טוב שלא לבדוק כלל ולסמוך ארובא מלבדוק ולהקל במקום דאיכא ריעותא:
נפרד הושט מהקנה ונתדלדלו זה מזה ברוב שיעור ארכן טריפה:
זפק שניקב גגו נקב מפולש במשהו טריפה ואיזהו גגו זה שימתח עם הושט כשיאריך העוף צוארו אבל שאר הזפק שניקב מותר: הגה ניטל הזפק טריפה (ב"י בשם רוב הפוסקים) אפי' נשתייר בו כדי שיוכל המאכל לעבור מן הושט אל הקורקבן (כך משמע מהר"ן פא"ט) ניקב הבשר (המעי') שבין הזפק לקורקבן טריפה: (בסוף ש"ד ומהרי"ל):
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה Taz on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
הלחי התחתון כשרה. הטור כתב כאן על הרמב"ם ואני כתבתי כו' לא כתב זה דרך קושיא דרמב"ם מפרש הסוגיא בגמרא דהרוב שנעקר בסימנים וכשר היינו מלבד מקום שהסימנים תלוים בו ודין עיקור סימנים עיין סימן כ"ד:
- שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה Shach on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ניטל הלחי התחתון כשרה. היינו בענין דליכא משום עיקור סימנים וכדלעיל סימן כ"ד סט"ו וט"ז:
- באר היטב יורה דעה Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
כשרה. והוא שיכול לחיות כו' המראה נקרא שתוחבין לה בבית הבליעה עד מקום שאין יכולין לחזור ובמקום שיכולין לחזור נקרא הלעטה. כתב דמש"א הובא בכנ"ג אם ניטל החרטום העליון דעוף טרפה להרמב"ם כמו לחי העליון דחד טעם הוא. ופי' הש"ך שהוא בענין דליכא משום עיקור סימנים…
- באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
משנה חולין דף נ"ד:
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה Biur HaGra on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
והוא שיכול כו'. כמ"ש במתני' רפ"ג זה הכלל כל כו' ויש ספרים שגורסין זאת המימרא בגמ' (נ"ה ב').
- כף החיים על שולחן ערוך יורה דעה Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
א) [סעיף א'] ניטל הלחי התחתון כשרה. היינו בענין דליכא משום עיקור סימנים וכדלעיל סי' כ"ד סעי' ט"ו וט"ז. ש"ך סק"א. פר"ח או' א' לה"פ או' א' בל"י או' א' כריתי או' א' זב"ת או' א'.
- כרתי על שולחן ערוך יורה דעה Kereti on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
כשרה באופן שהסימנים עדיין דבוקים במה שנשאר קצת מהלחי
- מטה יהונתן על שלחן ערוך יורה דעה Mateh Yehonatan on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן ל"ג סעיף ב') נטל הלחי העליון טריפה כו'. ומפרשי דס"ל להרמב"ם דאתיא בזה הכלל וא"ל א"כ למאי הלכתא אמר י"ח טריפות נאמרו למשה מסיני הל"ל כל שאין כמוהו חיה א"צ לפרש דהוי כמו הותז הראש ועשאו גיסטרא וניטל לחי התחתון הוי כמו הותז הראש וה"ה לכל שאר טריפות שפשוט…
- נקודות הכסף על שולחן ערוך יורה דעה Nekudos HaKesef on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן ל"ג ש"ך ס"ק ד') הוכחתי דנקובת הוושט ופסוקת הגרגרת לא הוי נבילה מחיים. והקשיתי על הרמב"ם ונראה דגם הרמב"ם סבירא לי' כן כמ"ש הב"ח לדעתו והבאתיו בשפתי כהן סימן ל"ד סעיף קטן ג' ולא קאמר הרי זה נבילה מחיים אלא לכתוב אחר כך ואין השחיטה מועלת בו ורצה לומר…
- פלתי על שולחן ערוך יורה דעה Peleti on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ע"י המראה והלעט' האחרונים דייקו למה לא מנה בכלל טריפות וכן הקשה במה דפסק הרמב"ם ניטל לחי וכן בהך כלל כל שאין כמוה חי' טריפה דמהדר הגמ' מה אתי' לרבוי נימא דאתיא להנך תרתי דאינם חיים. ודוחק לומר דהוא בכלל שארי טריפות דסוף להיות לקותא בכל אברים שנטרפה בהם דמ"מ…
- פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
וושט כו'. עיין ש"ך סק"ד מה שתמה על הרמב"ם והמחבר ועיין בספר נופת צופים פ' במדבר מה שתירץ ע"ז ועי' בת' פני אריה סי' כ"ו ובתשובת בית שמואל אחרון חלק יו"ד סי' כ"ה:
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן ל"ג ס"ג) בכל שהוא נבילה. קשה לי מהתוס' פ"ב דחולין שחט מיעוטו של ושט ושהה כדי שחיטה וגמרה להשחיטה או שניקב הושט ואח"כ שחט את שניהם טריפה ושחיטתה מטהרת' הרי להדיא דנקובת הושט לא הוי נבילה ומסוגיא לא מבואר ההיפוך דלא מצינו רק דפסקת חיותא מהסימן וצלע"ג:
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.