שולחן ערוך, יורה דעה שכ
Shulchan Aruch Yoreh De'ah 320 (Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 320) · שולחן ערוך, יורה דעה · free full Hebrew text
Open in the reader →מי הם החייבים בבכור בהמה טהורה ודיני שותפות העובד כוכבים. ובו ז' סעיפים: כהנים ולוים חייבים בבכור בהמה טהורה ויפרישנו הכהן ויעכבנו לעצמו:
שותפות העובד כוכבים פוטר שאם היה העובד כוכבים שותף בפרה או בעובר אפי' היה לו אחד מאלף באם או בולד הרי זה פטור מהבכורה לפיכך המקבל בהמה מן העובד כוכבים להיות מיטפל בה והולדות ביניהם או עובד כוכבים שקבל מישראל כזה הרי אלו פטורים מהבכורה שנאמר פטר רחם בבני ישראל עד שיהיה הכל מישראל:
היה לו באחד משניהם אבר אחד כגון יד או רגל רואים כל שאלו יחתוך יהיה בעל מום ה"ז פטור ואם אפשר שהעובד כוכבים יחתוך אבר ולא יפסל חייב בבכורה:
עדר שהמלך נוטל ממנה מעשר כיון שעישור של מלך בתוכו חשיבא יד עובד כוכבים באמצע ופטור מהבכורה: הגה ואפי' יכול לסלק העובד כוכבים במעות חשוב יד עובד כוכבים באמצע מאחר שעיקר שעבוד העובד כוכבים על הבהמות (ב"י להרי"ף ורא"ש ופסקי מהאר"י סי' ק"ל) אבל אם התנו מתחלה שיתנו לו דמים בעד הולדות חייב בבכורה (גם זה שם) :
בזמן הזה מצוה לשתף עם העובד כוכבים קודם שיצא לאויר העולם כדי לפטרו מהבכורה אף ע"פ שמפקיע קדושתו הכי עדיף טפי כדי שלא יבא לידי מכשול ליהנות ממנו בגיזה ובעבודה ואם יקנה לעובד כוכבים חלק בעובר אין הקנין חל לפי שהוא דבר שלא בא לעולם לכך יקנה לו חלק באם (או יקנה לו האם כדי להקנות לו חלק בעובר) והקנין יהיה שיקבל פרוטה מהעובד כוכבים ויקנה לו המקום שהבהמה עומדת שם והמקום יקנה לו חלק באם: (או שיקבל מעות מן העובד כוכבים וימשוך הבהמה לרשותו או לסימטא דאז משיכה קונה לו עם המעות) (טור לדעת רש"י ור"ת) :
המקבל צאן מן העובד כוכבים [ בממון קצוב] ופסק עמו שיהיה השכר ביניהם ואם פחתו פחתו לישראל אע"פ שברשות ישראל הם והרי הם כקנינו הואיל ואם לא ימצא העובד כוכבים אצלו ממון לגבות ממנו יגבה מהבהמות האלו ומולדותיהם נעשה כמי שיש לו אחריות עליהן ועל תולדותיהן והרי יד העובד כוכבים באמצע ופטורים מהבכורה הם וולדותיהן אבל ולדי ולדות חייבים שהרי של ישראל הם ואין לעובד כוכבים רשות עליהם ואם העמיד ולדות תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורים ולדי ולדי ולדות חייבים: הגה ועובד כוכבים בעל חוב שקבל בהמה מישראל לגדלה והיה חפץ חלק בולדות והישראל אמר ליתן לו דמים ומאחר שידו היתה תקיפה על בעל חובו בטח שעל כרחו של עובד כוכבים יצטרך ליקח מעות מכל מקום פטורה מהבכורה הואיל והעובד כוכבים לא רצה ליטפל בה רק בחלק ולדות (פסקי מהרא"י סימן ק"ל) עובד כוכבים שקבל בהמת ישראל לטפל בה ואין לו חלק בה רק קבל עליו אחריות שלה חייבת בבכורה (מהרי"ו סימן קע"ד) :
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה Taz on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ויפרישנו הכהן. כיון דהקדושה חלה עליו ויעכבנו עד שיפול בו מום ויאכלנו והיינו בזמן הזה אבל בזמן הבית היה מקריב אבריו ודמו ואוכל הבשר:
- שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה Shach on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ולוים חייבים. והלוים צריכים ליתנו לכהן. כ"כ העט"ז:
- באר היטב יורה דעה Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ולוים. והלוים צריכים ליתנו לכהן. כ"כ הלבוש:
- באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
משנה בכורו' דף י"ג ע"א:
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה Biur HaGra on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ויפרישנו כו'. כמ"ש בחולין קל"א ב' ושאר מתנות כו' ועסי' של"א סס"ח וסס"ט:
- נקודות הכסף על שולחן ערוך יורה דעה Nekudos HaKesef on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן ש"כ בט"ז ס"ק ח') אבל דיעבד ודאי קי"ל כו'. אין כאן דעת הב"ח והאחרוני' וכמ"ש בש"ך ס"ק ח'):
- פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
נוטל ממנו מעשר. עיין בתשובת מהר"ם זיסקינד סימן ל"ב לענין מקום שהנהוג שהמלך נוטל הולד עשירי שנולד לכל אחד מן הבהמות שלו והיינו שתיכף שהבהמה יולדת נרשם מן סופר המלך עד שנמצאו אחת לאחת לחשבון שנולדו לו עשרה ולדות אזי לוקח הולד העשירי אבל קודם שנולדו לו עשרה…
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סי' ש"כ סעיף ז') אין הקנין חל. ואם אמר עם יציאת רובא יהיה קנוי לך ע"י קנין חצר נלע"ד דלא מהני כיון דקדושת הבכור והמכירה בהדדי אתי' וחלין כא' ע' בתמורה (דף כ"ה ע"א) ואף באמר עם יציאת מועט קנוי לך ע"ל (סי' שי"ט ס"ב) וע' בתה"ד (סי' ר"ע) ודוק:
- יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah
(סימן ש"כ בשו"ע סעיף ו') והקנין יהיה שיקבל פרוטה מהעובד כוכבים ויקנה לו המקום. בשו"ת אמונת שמואל סי' מ"ה מיישב המנהג גרוע שנוהגים לכתחילה בכסף משום דבדיניהם מעות קונות וא"י לחזור בו. ועוד דכמה פוסקים סוברים כן ויישב שם דברי מ"ב שהביאו בא"ח סי' תמ"ח ובשו"ת שער…