שולחן ערוך, יורה דעה רפא
Shulchan Aruch Yoreh De'ah 281 (Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 281) · שולחן ערוך, יורה דעה · free full Hebrew text
Open in the reader →מי כשר לכתיבת ס"ת ואם אמר הסופר שלא כתב האזכרות לשמן. ובו ח' סעיפים: ס"ת שכתבו אפיקורוס ישרף כתבו כנעני יגנז נמצא ביד אפיקורוס ואינו יודע מי כתבו יגנז נמצא ביד כנעני ואינו יודע מי כתבו יש מי שמכשיר ויש אומרים יגנז וחייבין הצבור לקנותו ממנו בכדי דמיו או יותר מעט ולגנזו כדי שלא יזלזל בו ואם רצה להעלות בדמיו יותר מכדי דמיו הרבה מניחין אותו בידו ואם הוחזקו שבזזו כנענים ספרי ישראל תולים שאותם ספרים שלהם היו וקורין בהם:
גר שחזר לסורו מחמת יראה כשר לכתוב ס"ת:
ס"ת שכתבו מסור עבד אשה קטן כותי ישראל מומר פסולין:
ס"ת שכתבו ממזר יש פוסלין (וה"ה גר תושב) (מרדכי סה"ק) :
ס"ת שאמר הסופר לאחר שיצא מידו לא כתבתי האזכרות לשמן אינו נאמן לפסלו אבל נאמן הוא להפסיד כל שכרו ולמה אינו נאמן לפסלו שמא לא נתכוון אלא להפסיד על הלוקח או על זה ששכרו ודומה שאינו מפסיד באמירה זו אלא שכר האזכרות לפיכך אם אמר ספר תורה זה עורות שלו אינם מעובדים לשמן מתוך שנאמן להפסיד שכרו נאמן לפסלו שהכל יודעים שאם אין העורות מעובדין לשמן אין לו שכר כלל: הגה מיהו כשכר חומש בעלמא חייב לשלם לו דהא מכל מקום לא גרע מחומש (מרדכי פ' הניזקין) :
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה Taz on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ישרף. דמסתמא לשם אליל כתבו אבל בכנעני יש ספק על כן יגנז ובטור הוסיף כאן ואין קורין בו נראה דקמ"ל דאפילו בבית אין קורין בו ביחידות אפילו ביש ספק מי כתבו ויש טוב טעם בזה לפי שהרמב"ם בפ"י מהלכות ספר תורה כתב נמצא למד שך' דברים הן שבכל אחד מהן פוסל ס"ת ואם נעשה…
- שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה Shach on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
אפיקורוס. הוא מין האדוק בעבודת כוכבים ומסתמא לשם עבודת כוכבים כתבו:
- באר היטב יורה דעה Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
יגנז. אפילו כתבו למכור לישראל. תוספות. ש"ך. וכתב הט"ז דבטור הוסיף ואין קורין בו נראה דקמ"ל דאפילו בבית אין קורין בו ביחידות אפילו ביש ספק מי כתבו ונ"ל דיש עוד חילוק בין זה לשאר הפסולין דהיינו כל פסול שנראה לכל פסולו ודאי קורין בו ביחידות ואין חשש שיקראו בו…
- באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
מימרא דרב נחמן גיטין דף מ"ה ע"ב ושם איתא מין ופי' רש"י אדוק באלילים כגון כומר דודאי לשם אלילים כתבו:
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה Biur HaGra on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ס"ת כו'. עמ"ש בא"ח סי' ל"ט:
- נקודות הכסף על שולחן ערוך יורה דעה Nekudos HaKesef on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן רפ"א בט"ז ס"ק א') דבריו בפי' דברי הטור אינם נראין הדבר פשוט דמשו' סיפא נקט הטור ואין קורין בו לסיומי ואע"פ שאין קורין בו חייבים הצבו' לקנותו ממנו כו' גם מה שר"ל דפסול שאינו מוכח כגון שאינו מעובד לשמה וכה"ג יש לאסו' לקרו' בה אפילו ביחידו' אינו נראה ולא…
- פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
שכתבו. עיין בספר בני חיי מחלוקת החכמים לענין אם מותר לקרות בחומשים מודפסים ובסידורי תפלות הנדפסים ע"י עובד כוכבים ע"ש באריכות:
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סי' רפ"א ט"ז ס"ק ה') אפילו ביחידות אתי שפיר. וכן דעת הרש"ל ביש"ש גיטין דאסור ללמוד בו: