שולחן ערוך, יורה דעה רכג
Shulchan Aruch Yoreh De'ah 223 (Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 223) · שולחן ערוך, יורה דעה · free full Hebrew text
Open in the reader →דין המדיר בנו לתלמוד תורה. ובו ד' סעיפים: המדיר עצמו מהנאת בנו כדי שלא יתבטל הבן מלימודו בשבילו מותר הבן למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר ולצלות לו דג קטן וכן מותר לקנות לו מהשוק מה שצריך אם הוא אדם שאין דרכו לקנות בעצמו או אם היא אשה שהדירה את בנה:
האומר לבנו הרי אתה אסור בהנאתי או שנשבע שלא יהנה בו אם מת יירשנו אסור עליו הנאתו ופירש בין בחיי בין במותי אם מת לא יירשנו. (וע"ל סי' רט"ז) :
אסר בנו מהנאתו ואמר אם יהיה בן בני זה תלמיד חכם יקנה בני זה נכסי כדי להקנותם לבנו הרי זה הבן אסור בנכסי האב ובן הבן מותר בהם אם יהיה תלמיד חכם כמו שהתנה:
זה הבן האסור בירושת אביו אם נתן ירושת אביו לאחיו או לבנו הרי זה מותר וכן אם פרעם בחובו או בכתובת אשתו וצריך להודיעם שאלו נכסי אביו שאסרם עליו:
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה Taz on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
חבית של ימים. דמסתמא למלאכות גדולות נתכוין שהם מבטלים הלימוד וזה דעת הרמב"ן בטור ולפי זה אם האב אוסר הנאתו על הבן מפני שאין עוסק בתורה אפשר שהאב אסור לעשות לבן אפי' דברים קטנים והטור הביא בשם רמב"ם בזה דהאב מותר לעשות דברים קטנים הללו מטעם דגם האב לא הדירו…
- שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה Shach on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
מותר הבן כו'. דמסתמא ממילי זוטרי כי האי דליכא בהו ביטול תורה כל כך לא אדריה וכתב הפרישה דלסברא זו אפשר בהאב שהדיר הנאה מבנו מפני שאינו עוסק בתורה אסור לעשות לו אפילו דברים אלו דלא כהרמב"ם וכ"פ הב"ח דדינו כמדיר בנו מנכסיו סתם ולא הזכיר מפני שאינו עוסק בתורה…
- באר היטב יורה דעה Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
למלאות. דמסתמא ממילי זוטרי כי האי דליכא בהו ביטול תורה כ"כ לא אדריה וכתב הפרישה ולפ"ז אפשר באב שהדיר את בנו מפני שאינו עוסק בתורה אסור לעשות לו אפי' דברים אלו דלא כהרמב"ם וכ"פ הב"ח:
- באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
מיימרא דרבי יעקב נדרים דף ל"ח ע"ב וכפי' הרמב"ן הביאו הרא"ש שם בפסקיו והוכיח כן גם מהתוספתא והירושלמי (וכ"ד ראב"ד ור"ן):
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה Biur HaGra on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
וכן מותר כו'. ער"נ שם ד"ה ירושלמי במס' ביכורים כו':
- נקודות הכסף על שולחן ערוך יורה דעה Nekudos HaKesef on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן רכ"ג ט"ז ס"ק ה') ולענ"ד נראה כו'. כבר קדמו הדרישה והב"ח:
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן רכ"ג ש"ך סק"ה) וכן משמע מדברי הר"ן לא ידעתי שום משמעות לזה דהר"ן כתב רק דבע"ח לא מדעתיה מפרע דזהו אסור אף לחנן אלא דהב"ד בע"כ מגבי' ליה ובכה"ג י"ל דאפילו לרבנן דחנן מותר דהבע"ח צועק להגבות לו חובו ומגבי' לו הב"ד את חובו בע"כ ואין חוששין למה דמתהני ממילא…