שולחן ערוך, יורה דעה קמה
Shulchan Aruch Yoreh De'ah 145 (Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 145) · שולחן ערוך, יורה דעה · free full Hebrew text
Open in the reader →איזו אלילים של עובדי כוכבים המותרים בהנאה. ובו ט' סעיפים: כל שאין בו תפיסת יד אדם ולא עשהו אדם אע"פ שנעבד הרי זה מותר בהנאה לפיכך המשתחוה להר לא נאסר ואפילו אבני הר שנדלדלו ועדיין הם במקומם ועבדם שם אינן נאסרים וכן הנהרות והמעינות של רבים ואילנות שלא נטען לשם אלילים אינם נאסרים ומכ"מ אע"פ שלא נאסר גוף האילן כשמשתחוה לו כל השריגים והעלים והפירות שיוציא כל זמן שהוא נעבד אסורים בהנאה:
דבר שאין בו תפיסת ידי אדם שנעבד אע"פ שהנעבד עצמו מותר בהנאה ציפויו אסור בהנאה. (משמשי הר הוי כציפויו ואסור אבל תקרובת הר אינו נאסר) (תא"ו ני"ו):
בית שבנאו מתחילה שיהא הבית עצמו נעבד וכן המשתחוה לבית בנוי הרי זה אסור בהנאה היה בנוי וסיידו וכיידו לשם אלילי' עד שנתחדש נוטל מה שחידש והחידוש אסור בהנאה מפני שעשהו לעבדו ושאר הבית מותר הכניס אלילי' לתוך הבית כל זמן שהוא שם הבית אסור בהנאה הוציאה הותר הבית: הגה ודוקא שלא הוקצה הבית לכך אבל הוקצה לכך אינו מותר אלא א"כ הוציאה משם דרך בטול דהיינו שלא להכניס עוד שם (טור בשם רש"י) ובישראל לא מהני בטול כדלעיל סימן קל"ט:
אבן שחצבה לעבדה אסורה בהנאה היתה חצובה וציירה וכיידה שתיעבד אפי' צייר וכייד בגוף האבן נוטל מה שחידש והוא אסור בהנאה ושאר האבן מותר. ובעבודת כוכבים דמהני בטול אפילו לא נטל משם רק מה שצייר מותר אם עשאו דרך בטול (רבינו נסים):
אבן שהעמיד עליה אלילים של עובד כוכבים הרי זו אסורה כל זמן שהיא עליה סילקה האבן מותרת:
אילן שנטעו מתחילה שיהא נעבד אסו' בהנאה היה אילן נטוע וגדעו ופסלו לשם אלילים אפי' הבריך והרכיב בגופו של אילן והוציא שריגים כורת את השריגים והם אסורים בהנאה ושאר האילן מותר. אילן שמעמידין תחתיו אלילים כל זמן שהיא תחתיו אסור בהנאה נטלה מתחתיו הרי זה מותר מפני שאין האילן עצמו הוא הנעבד:
אע"פ שקרקע עולם אינו נאסר אם עשה בו מעשה כגון שחפר בו בורות שיחין ומערות לאלילים נאסר:
בעלי חיים אינן נאסרים שאפילו השתחוה לבהמה שלו לא נאסרה עשה בה מעשה ששחטה לאלילים אפי' סימן אחד נאסרה ואפילו אינה שלו ודוקא עובד כוכבים אוסר דבר שאינו שלו אבל ישראל אינו אוסר של חבירו שודאי אינו מכוין אלא לצערו ויש אומרים שאפילו אם יש לו חלק בה אינו אוסר ואם ישראל מומר הוא או שהתרו בו וקבל התראה הרי זה אוסר. (וע"ל סימן ד') . (תקרובת ב"ח ומשמשיהם נאסרים) (תא"ו ני"ז):
אף על פי שבעלי חיים אינם נאסרים אם החליף בעלי חיים באלילים נאסרו אבל חליפי חליפין כגון שהחליף בעלי חיים בחליפי אלילים מותרי' ויש אוסרים גם בזה:
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה Taz on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
כל שאין בו תפיסת יד כו'. דכתיב אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם:
- שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה Shach on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ואפילו אבני כו'. זהו דעת הרמב"ם (והטור) והר"ן תמה עליו כיון דאיכא פלוגתא ה"ל ספיקא דאורייתא ולחומרא וכ' שכן פסק הרמ"ה ומביאו ב"י והבית חדש כתב יישוב לדברי הרמב"ם ודבריו דחוקים מאד (וכן בכ"מ כתב יישוב שאינו נראה) ולפ"ז היה נראה להחמיר ועוד שגם רבינו ירוחם ני"ז…
- באר היטב יורה דעה Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
במקומם. והט"ז כתב דאפילו נעקרו לגמרי אלא שלא נעשה על ידי אדם גם כן אינן נאסרים:
- באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
משנה עבודת כוכבים דף מ"ה:
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה Biur HaGra on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
כל שאין כו'. מתני' מ"ה א' העובדי כוכבים כו' ומפני מה כו' ובגמ' שם מ"ו א' מ"ט דמ"ד כו' וכמש"ו ואפי' אבני כו' והוא דעת הרמב"ם והטור [והר"ן והראב"ד והרמ"ה חולקין דבשל תורה להחמיר. ות"ח וש"ך כתבו דטעמו של הרמב"ם משום דבירושלמי אתמר להדיא דחזקיה שרי וקי"ל כחזקיה…
- נקודות הכסף על שולחן ערוך יורה דעה Nekudos HaKesef on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן קמ"ה בט"ז ס"ק ג') וקשה כו'. לא קשה מידי וכמ"ש העט"ז וכמ"ש בש"ך ס"ק ב' דלאו דוקא נקטו של רבים א"נ נקטו של רבים לאשמועינן דאפילו של רבים לא שרי אלא במעיינות ומה שנראה מדבריו דקי"ל בשל רבים אפילו בתלושים שרי ליתא דא"כ תימה גדולה למה השמיטו דין זה הרי"ף…
- פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
של רבים. עבה"ט ועי' בשאילת יעב"ץ ח"א סימן כ"ב וכ"ג מ"ש בזה:
- יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah
(סימן קמ"ה בש"ע סעיף א') הנהרות והמעיינות שלי רבים כו' אינם נאסרין. עיין בט"ז שנתקשה מאי דוקא של רבים הא בשל יחיד נמי אין נאסרין בכה"ג שאין בהם תפיסת יד אדם. ונראה דטעמא דמים של רבים אינן נאסרין הוא משום דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו וכמ"ש הנקה"כ כאן בסוף…
- יד אפרים על שלחן ערוך יורה דעה Yad Ephraim on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
והמעיינות של רבים. עבה"ט ובשאילת יעב"ץ סי' כ"ב כתב לתרץ מה שתמה על הש"ך סי' קמ"ה דמוכח מש"ס דף מ"ז דמים תלושים של רבים אסורים דהא בריש דף נ"ט קאמר הש"ס לא צריכא דטפחינהו מוכח של רבים שרי ע"ש ובסי' כ"ג באורך: