שולחן ערוך, יורה דעה קלג
Shulchan Aruch Yoreh De'ah 133 (Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 133) · שולחן ערוך, יורה דעה · free full Hebrew text
Open in the reader →שלא להשתכר ביין נסך ולא לעשות ממנו סחורה. ובו ז' סעיפים: כשם שאסור למכור סתם יינם וליהנות בו כך אסור להשתכר בו לפיכך ישראל שנשכר לעובד כוכבים לעשות לו מלאכה אפילו בסתם יינם או שהשכיר לו חמורו או ספינתו להוליכו בו או מרתיפו להניחו בו שכרו אסור בהנאה ואם נטל ממנו מעות בשכרו שוחק וזורה לרוח או מטיל לים נתן לו פירות יוליכם לים המלח או ישרפם ויקבור העפר בבית הקברות אפילו לקח בשכרו קרקע או בהמה שאינם נאסרים בהשתחוה להם ועבדן החמירו בהם לאסרם בהנאה: הגה ועיין לעיל סימן קכ"ג דבזמן הזה מקילין לענין היתר הנאה מסתם יינם ולכן אין להחמיר באלו הדינים רק ביין נסך גמור:
השכיר לו חמורו לרכוב עליו אע"פ שהניח לגינו של יין עליו או שהשכיר לו ספינתו להוליך בה סחורתו אף ע"פ שנותן בה גם מאכליו ומשקיו שכרו מותר כיון שעיקר השכירות לא היה בשביל יין נסך:
עובד כוכבים ששכר את הפועל ואמר לו העבר לי מאה חביות של שכר במאה פרוטות ונמצאת אחת מהן יין שכרו כולו אסור כיון שיש ביניהם שוה פרוטה משכר היין נסך שאם היה פחות משוה פרוטה מותר בדיעבד ואם אמר לו העבר לי כל חבית בפרוטה ונמצא ביניהם חבית של יין שכר חבית של יין אסור והשאר שכרו מותר ולכתחילה אסור לעשות כן:
היה עושה עמו ביין בחנם ממשכנים מנכסיו כנגד שכרו:
לא יהא ישראל משמש ומוזג לעובד כוכבי' ביין נסך וכן אסור להיות תורגמן לעובד כוכבים למכור יין נסך וכן אסור ליתן יין בכלי ביד עובד כוכבים המכריז להטעימו שכיון שנגע בו העובד כוכבים נעשה יין נסך וכשמכריזו ומטעימו (ס"א ומראהו וכן הוא בב"י ובכל בו) נהנה הישראל מיין נסך:
אפילו אמר לו העובד כוכבים שמור בחנם חבית זו של יין נסך אע"פ שפטור אם נשברה או נאבדה מכל מקום מיצר הוא אם תשבר או תאבד מתוך שמירתו ורוצה הוא בקיומו ואסור:
ישראל ששכרו עובד כוכבים לשבר לו חבית של יין נסך אע"פ שרוצה בקיומם שלא ישתברו מאליהם עד שישברם הוא ויטול שכרם שכרו מותר ותבא עליו ברכה מפני שממעט בתיפלה:
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה Taz on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
או מטיל לים. פי' שוחק ומטיל לים וסתם ים משמע כל ים ואין צריכין ים המלח כמו דצריך גבי פירות לפי שהפירות הם בעין ובסתם ים הולכין ספינות ושמא ימצאם אחד ויהנה מהם:
- שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה Shach on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
כשם כו'. כלומר דל"ת כדקס"ד מעיקרא דש"ס ר"פ בתרא דעבודת כוכבים דהוי בעי למימר דיי"נ דמי לשביעית דמכירה אסור ושכרו מותר אלא לא דמי לשביעית אלא משום קנס החמירו ביי"נ דשכרו ג"כ אסור כדמסיק ש"ס התם וזה פשוט ודלא כהב"ח שנדחק מאד בביאור הש"ס ומתוך כך פי' דאם נטל…
- באר היטב יורה דעה Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
לים. (פי' שוחק ומטיל לים) וכתב הט"ז (וסתם ים משמע כל ים) וא"צ ים המלח כמו דצריך גבי פירות לפי שהפירות הם בעין ובסתם ים הולכין ספינות ושמא ימצאם א' ויהנה מהם:
- באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
משנה עבודת כוכבים דף ס"ג:
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה Biur HaGra on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
לפיכך ישראל כו'. שם במתני':
- מטה יהונתן על שלחן ערוך יורה דעה Mateh Yehonatan on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן קל"ג סעיף ג') עובד כוכבים ששכר את הפועל כו' שאם היה פחות מש"פ. עיין ש"ך ס"ק ז' שכתב זה למד מהרשב"א כו' ולפי מש"כ התוס' שם אינו וכו' אכן לענ"ד אין זה מוכרח וי"ל דתוס' ג"כ מודים הכא דהא כל טעמא דכל השכירות אסור בהנאה היינו משום דשייכי אהדדי כיון דשכרו…
- נקודות הכסף על שולחן ערוך יורה דעה Nekudos HaKesef on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן קל"ג בט"ז ס"ק ה') בטור כתוב בשם הראב"ד כו'. תימה משכוני' נפשיה אליבא דהראב"ד ל"ל הא הרמ"ה והרמב"ן והרשב"א והר"ן כולהו פליגי עליה דהראב"ד וכן דעת רש"י והרי"ף והרמב"ם וכדאיתא בב"י וכ"פ ב"י והאחרונים וכבר כתבתי כן בש"ך ס"ק ו':
- פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ומוזג. עבה"ט של מהרי"ט ז"ל ועיין בתשובת הרדב"ז ח"א סימן כ"ב שכתב דראוי להחמיר אף בסתם יינם עיין שם:
- יד אפרים על שלחן ערוך יורה דעה Yad Ephraim on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
אסור להיות תורגמן. עשו"ת בית יהודה סימן כ"ז בקונה לעובד כוכבים יי"נ בחנם ?בני?ס סרו' אלא שלקח בזול ואמר לו שקנהו ביוקר מבואר בסימן קל"ג דאסור להיות תורגמן למכור וה"ה לקנות וכאן לא שייך ממשכנין כנגד שכרו דבאמת אין כאן שכר סרסרות שלא נעשה סרסור להמוכר והקונה…