שולחן ערוך, יורה דעה קלא
Shulchan Aruch Yoreh De'ah 131 (Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 131) · שולחן ערוך, יורה דעה · free full Hebrew text
Open in the reader →דין יין כשר שנעשה ברשות עובד כוכבים. ובו ב' סעיפים: ישראל שעשה יינו של עובד כוכבים בטהרה כדי שיהא מותר לישראל בין שמכרו לישראל ולא פרע לו מעות בין שלא מכרו לו אלא שהוא מטהרו כדי למכרו ע"י לישראלים אם נתנו ישראל בחצרו של אותו עובד כוכבים עצמו והישראל דר בחצר מותר אפילו בלא חותם אפילו אם העובד כוכבים גם כן דר שם ואם אין הישראל דר באותה חצר אם דר ישראל באותה העיר והבית שהיין בו פתוח לרשות הרבים מותר אם יש לישראל מפתח וחותם (ובדיעבד אפילו בחותם אחד כמו שנתבאר לעיל סי' ק"ל) ואם אין הבית פתוח לרשות הרבים אף על פי שישראל דר בעיר או בעיר שכולה עובדי כוכבים אפילו הבית פתוח לרשות הרבים אסור אפילו בחותם תוך חותם עד שיהא ישראל יושב ומשמר ויוצא ונכנס הרי הוא כיושב ומשמר במה דברים אמורים כשהיין בבית העובד כוכבים בעליו אבל אם נתנו בבית עובד כוכבים אחר מותר במפתח וחותם והוא שלא יהא עובדי כוכבים האחר כפוף תחת יד העובד כוכבים בעל היין שאם הוא כפוף תחתיו בענין שאם יבא ליגע ביין אינו רשאי למחות בו הוי כאלו הוא ברשות בעל היין ואם רוכלי ישראל רגילין לבא לעיר ואין לה חומה דלתים ובריח בענין שיכולים לבא שם בכל שעה שירצו חשוב כישראל דרים שם ואם הבית פתוח לאשפה או שיש בחצר כנגד פתח הבית חלון פתוח לרשות הרבים או שיש לישראל דקל כנגד פתח הבית חשוב כפתוח לרשות הרבים (וכבר נתבאר סוף סי' ק"ל דחלון פתוח לא מהני רק ביום ולא בלילה) (ראב"ד והגהת אשר"י ממהרי"ח ס"פ ר' ישמעאל ותוס' שם) ואם כתב העובד כוכבים לישראל התקבלתי אם כשיבא ישראל להוציאו אינו מעכב עליו הרי הוא כיינו ומותר במפתח וחותם (ובדיעבד אפילו בחותם א') אפילו בעיר שכולה עובדי כוכבים ואם כשבא ישראל להוציאו אינו מניחו עד שיתן לו מעותיו דינו כאלו לא כתב התקבלתי: הגה ויש מי שאומר שבחותם תוך חותם מותר בכל ענין (טור בשם בעל התרומות) ויש לסמוך עליו להתירו בהנאה אבל לא בשתייה (ר"ן בתשובה):
עובדי כוכבים שקונים יין מישראל ומחתימין אותו חותם בתוך חותם ומוליכין אותו כמה ימים בספינה לבדם מותר: הגה ישראל ועובד כוכבים שטהרו יינו של עובד כוכבים א' בשותפות והמפתח ביד ישראל אם יש על היין עוד חותם אחד הוי חותם בתוך חותם כמו שנתבאר לעיל סימן ק"ל ולא חיישינן לשותפות העובד כוכבים (תשובת רשב"א ועיין בב"י ס"ס ק"ל):
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה Taz on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
והישראל דר בחצר כו'. כתוב בד"מ וז"ל בהר"ן דף שע"ח כתב הראב"ד דוקא שמונח בבית אבל בחצר לא עד שיושיב שומר דכיון שיש לו שייכות ביין ובחצר נגע ולא מרתת כו' עכ"ל. ובדרישה העתיק זה גם כן ונמשך אחר הד"מ ולא הבנתי זה דאדרבה בחצר מרתת טפי מבבית כיון שיש לו שייכות גם…
- שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה Shach on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ולא פרע לו מעות. היינו שלא פרע לו כלום אבל אם פרע לו מקצת בענין שיש לישראל חלק ביין משמע מדברי תשובת הרשב"א שהבאתי בס"ס זה דה"ל כיינו של ישראל שמונח ביד עובד כוכבים דשרי במפתח וחותם ולדידן בחותם אחד בדיעבד ע"ש:
- באר היטב יורה דעה Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
פרע. כתב הש"ך היינו שלא פרע לו כלום אבל אם פרע לו מקצת בענין שיש לישראל חלק בהיין משמע מהרשב"א דה"ל כיינו של ישראל שמונח ביד עובד כוכבים דשרי במפתח וחותם ולדידן בחותם א' בדיעבד:
- באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
משנה עבודת כוכבים דף ס"א:
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה Biur HaGra on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(ליקוט) ישראל כו'. ער"נ וב"י בזה כמה שיטות ע"ש ושם בארוכה (ע"כ):
- מטה יהונתן על שלחן ערוך יורה דעה Mateh Yehonatan on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן קל"א בש"ע סעיף א') ישראל שעשה יינו של עובד כוכבים בטהרה כו' וחבית שהיין בו פתוח לרשות הרבים מותר כו'. עי' ש"ך סק"ד ודעת הר"ן והרשב"א בשם הראב"ד דהיכא דאין העובד כוכבים דר בחצר מותר בלא חותם כיון דפתוח לר"ה ונ"ל דכ"ע מודו בזה לדינא עכ"ל הש"ך ע"ש וי"ל דהא…
- נקודות הכסף על שולחן ערוך יורה דעה Nekudos HaKesef on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן קל"א בט"ז ס"ק א') והמעיין בדברי הר"ן שם כו'. זה אינו דהמעיין בדברי הר"ן שם יראה דלא כתב כלל כן בשם הראב"ד אלא מלתא אחריתי כתב שם בשם הראב"ד והיא מילתא ברירה דלית בה קושיא ע"ש:
- פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
[ולא פרע לו. עיין בה"ט בשם ש"ך ועיין בתשו' ח"ס סי' קכ"ו ע"ד ישראל שטיהר יינו של עובד כוכבים ושוב פסק עמו ע"פ השער שבשוק ביום השער וביני לביני נתן לו מעות על היין הנ"ל ויען כי חוק להשררה שם שמכל חבית יין כשר צריך ליתן לו מכס והוא רצה להעביר אותו המכס ע"כ לא…
- יד אפרים על שלחן ערוך יורה דעה Yad Ephraim on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
מותר בכל ענין. עבה"ט ונ"ב מ"ת סימן ע"א יין שעשה בעל הכרם עצמו ע"י ישראל והוא ברשות בעל הכרם בב' חותמות או מפתח וחותם אם הוא שוכר יהודים לשמור בטהרה ונתן שכר שמירתם יש לצדד להתיר כיון שמוציא הוצאות על טהרת יין חושש להפסד יציאותיו והרי הוא כמו שקונה מכרמים…