שולחן ערוך, יורה דעה קטז
Shulchan Aruch Yoreh De'ah 116 (Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 116) · שולחן ערוך, יורה דעה · free full Hebrew text
Open in the reader →דברים האסורים משום גלוי. ובו ז' סעיפים: משקים שנתגלו אסרום חכמים דחיישינן שמא שתה נחש מהם והטיל בהם ארס ועכשיו שאין נחשים מצויים בינינו מותר:
צריך ליזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד מפני שקשה לצרעת: הגה וכן אין לצלות בשר עם דג משום ריחא מיהו בדיעבד אינו אסור (ארוך כלל ל"ט דין כ"ה):
ירחוץ ידיו בין בשר לדג ויאכל פת שרוי בנתים כדי לרחוץ פיו: הגה ויש אומרים דאין לחוש לזה רק כשמבשלם יחד ואכלן אבל לאכלן זה אחר זה אין לחוש (הגהות מרדכי) וכן נוהגין שלא לרחוץ הפה ולא הידים ביניהם ומ"מ יש לאכול דבר ביניהם ולשתות דהוי קנוח והדחה (הגהות ש"ד סי' ע"ה ומביאו בגליון או"ה שם):
צריך ליזהר מזיעת האדם שכל זיעת האדם סם המות חוץ מזיעת הפנים:
צריך ליזהר מליתן מעות בפיו שמא יש עליהן רוק יבש של מוכי שחין ולא יתן פס ידו תחת שחיו שמא נגע ידו במצורע או בסם רע ולא יתן ככר לחם תחת השחי מפני הזיעה ולא יתן תבשיל ולא משקים תחת המטה מפני שרוח רעה שורה עליהם ולא ינעוץ סכין בתוך אתרוג או בתוך צנון שמא יפול אדם על חודה וימות: הגה וכן יזהר מכל דברים המביאים לידי סכנה כי סכנתא חמירא מאיסורא ויש לחוש יותר לספק סכנה מלספק איסור (ב"י בשם הש"ס) ולכן אסרו לילך בכל מקום סכנה כמו תחת קיר נטוי או יחידי בלילה (שם) וכן אסרו לשתות מים מן הנהרות בלילה או להניח פיו על קלוח המים לשתות כי דברים אלו יש בהן חשש סכנה (רמב"ם) ומנהג פשוט שלא לשתות מים בשעת התקופה וכן כתבו הקדמונים ואין לשנות (אבודרהם ומרדכי ס"פ כל שעה רוקח סימן ער"ה ומהרי"ל ומנהגים) עוד כתבו שיש לברוח מן העיר כשדבר בעיר ויש לצאת מן העיר בתחילת הדבר ולא בסופו (תשובת מהרי"ל סי' ל"ה) וכל אלו הדברים הם משום סכנה ושומר נפשו ירחק מהם ואסור לסמוך אנס או לסכן נפשו בכל כיוצא בזה ועיין בחושן משפט סימן תכ"ז:
אסור לאכול מאכלים ומשקים שנפשו של אדם קצה בהם כגון משקים ואוכלים שנתערבו בהם קיא או צואה וליחה סרוחה וכיוצא בהם וכן אסור לאכול ולשתות בכלים הצואים שנפשו של אדם קצה בהם כגון כלים של בית הכסא וכלי זכוכית שמקיזים בהם וכיוצא בהם וכן לא יאכל בידים מזוהמות ועל גבי כלים מלוכלכים שכל אלו בכלל אל תשקצו את נפשותיכם:
מסוכנת אף על פי שניתרת בשחיטה המדקדקים מחמירים על עצמם שלא לאכלה: הגה בהמה שהורה בה חכם מסברא ולא נמצא הדין בפירוש שהיא מותרת בעל נפש לא יאכל ממנה (גמ' פ' א"ט והג"א שם) :
Meforshim on this section
- טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה Taz on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ועכשיו שאין נחשים כו'. ואין בזה משום דבר שנאסר במנין כו' דלא נאסר אלא מפני נחשים ועמ"ש בסי' קט"ו סעיף ב' בשם סמ"ק: בטור משקה שיורד טיף טיף אין בו משום גילוי וכתב ב"י דהיינו בכלי התחתון אבל בכלי העליון יש בו משום גילוי ויש להקשות דהא בהגוזל (דף קט"ו) משמע…
- שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה Shach on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
וכן כו'. ז"ל ד"מ באו"ה כלל ל"ט כתב דלכתחלה אסור לצלות בשר עם דגים משום ריחא מילתא אבל בדיעבד שרי דלא הוי סכנה רק דרך בישול ואם הם סמוכים שהשומן זב מאחד לחבירו אסורים ואף דיעבד כדאיתא פכ"צ עכ"ל ומהרש"ל באו"ש סימן ל"ה ובספרו פג"ה סי' ט"ו כתב דמותר לצלות דגים עם…
- באר היטב יורה דעה Ba'er Hetev on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ועכשיו. כתב הט"ז ואין בזה משום דבר הנאסר במנין כו' דלא נאסר אלא מפני נחשים ועוד מאריך בענין דין זה של סכנת נחש ובאשר שהמחבר כתב שעכשיו אין נחשים מצויים בינינו קצרתי:
- באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה Be'er HaGolah on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
משנה תרומות פ"א משנה ד' ובגמרא בעבודת כוכבים דף ל' וחולין דף ו':
- ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה Biur HaGra on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ועכשיו כו'. תוס' בע"ז ובפ"ק די"ט (ו' א') ובפ' בתרא דיומא (ע"ז ב') ושאר מקומות ואין כאן משום דבר שבמנין שלא נגזרה לכתחלה אלא במקום דיש משום גלוי מדקאמרינן יין מבושל אין בו משום גילוי והרבה כיוצא שם וה"ה לדידן בכולם כיון שלא נאסר לגמרי כנ"ל:
- כף החיים על שולחן ערוך יורה דעה Kaf HaChaim on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
א) [סעיף א'] משקים שנתגלו אסרום חכמים וכו' ואפי' אם שתו מהם אחרים ולא הוזקו אין לשתות מהם שיש נחש שהארס צף למעלה ויש שארס שלו מפעפע עד אמצעית המשקה ויש שארס שלו שוקע לשולי הכלי לפיכך אפי' שתו ממנו אחרים ולא הוזקו אין לשתות מהם דשמא ארס הנחש ששתה מהם שוקע. טור.
- מטה יהונתן על שלחן ערוך יורה דעה Mateh Yehonatan on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן קט"ז בש"ע סעיף א') ועכשיו שאין נחשי' מצויין בינינו מותר. עט"ז סק"ח ופר"ח סק"א שהאריכו למעניתם דמצינו הרבה דברים שנאסרו במנין אף דהטעם בטיל מ"מ צריך מנין אחר להתירו וההפרש האמת הוא דודאי כל מה שאסרו חכמים בלי שום תנאי כגון דלא לעשות מלאכה בע"פ אחר חצות…
- נקודות הכסף על שולחן ערוך יורה דעה Nekudos HaKesef on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן קט"ז בט"ז ס"ק ב') והקשה בד"מ כו'. ול"נ דלק"מ דשאני זיהרא דנחש דמקלי קלי טובא. וגם במהרי"ל י"ל דלא היה ס' וכן נראה דלא מחמרינן בסכנתא טפי מבאיסורא אלא בספקא אבל היכא דאיכא ששים דנתבטל בודאי לא מסתבר כלל לחלק בין איסור לסכנתא וכן כתוב בספר אפי רברבי דף…
- פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה Pischei Teshuva on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
ועכשיו שאין נחשים. עיין בשל"ה דף ע"ט ע"ב שכתב דמ"מ שומר נפשו ירחק מזה. והא ראיה שהרי הטור כתבן לכל הדינים אחד מהם לא נותר ע"ש עוד. ובהנהגת החסיד הגר"א ז"ל כתוב ג"כ שהיה נזהר מאד בדבר זה ע"ש טעמו ע"כ הרוצה ליזהר יעיין כל הדינים בטור:
- הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה Rabbi Akiva Eiger on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
(סימן קט"ז ש"ך סק"א) כדאיתא פכ"צ עכ"ל. ומבואר באו"ה (שם דין כ"ה) דברחוקים זה מזה אפילו אם יוצא מהשמנונית לתוך התנור אין בכך כלום דבליעת התנור וכלי אין בו סכנה עכ"ל. ומזה למד הפמ"נ לעיל (סימן ק"ח בש"ד סקח"י) דאם בשלו דגים בכלי ונפל שומן על דופן הכלי מבחוץ…
- יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה Yad Avraham on Shulchan Arukh, Yoreh Deah
(סימן קט"ז סעיף ו') אסור לאכול מאכלים ומשקים שנפשו של אדם קצה בהם כו'. שכל אלו בכלל אל תשקצו את נפשותיכם. וכתב הט"ז דלא לקי רק מכת מרדות משום דהוי לאו שבכללות דנכללו בו דברים רבים. והפרישה כתב דזה לא הוי לאו שבכללות דכל מיני שקוץ א' הן ולא אסרה תורה כ"א ד"א…
- יד אפרים על שלחן ערוך יורה דעה Yad Ephraim on Shulchan Aruch Yoreh De'ah
מיהו בדיעבד. עבה"ט ועשו"ת בית יהודה סי' כ"ה חתיכת בשר שנפל ליורה של דגים ונשפכה היורה ויש ספק אם יש ס' אסור דהוי ספיקא דאורייתא ולחומרא וע"ש במקום שאוסרין מים מגולים לא מהני ס' רק שיעורם בכדי שתאבד המרה ע"ש: